השתכנזות: על פרפורמנס אתני וכישלונו /
אורנה ששון-לוי ואבי שושנה
מחברי המאמר מציעים בחינה ביקורתית של אתניות בישראל באמצעות חקירה של פרפורמנס אתני מסוים: השתכנזות. השתכנזות משמעה פאסינג (מעבר, passing) בין זהות אתנית מסומנת (מזרחיות) לזהות פריבילגית שאינה נחשבת לאתנית או שהאתניות שלה שקופה (אשכנזיות). המחברים דנים בשאלה מהן הפרקטיקות והמשמעויות החברתיות המיוחסות להשתכנזות על רקע ההכחשה של אתניות בישראל, על רקע השיח הלאומי של "כור ההיתוך" ולנוכח התביעה הניאו-ליברלית לזהויות נקיות מאתניות כתנאי למוביליות חברתית. על סמך ניתוח שאלונים, ראיונות, כתבות אינטרנט ותגוביות (טוקבקים) לכתבות אלה, המחברים טוענים כי מושג ההשתכנזות מציין פרפורמנס זהותי שנועד להיענות לשיח הלאומי ולשיח הניאו-ליברלי; אולם במונחי פוליטיקת הזהויות המושג עצמו מגלם בתוכו את כישלונה הידוע מראש של פעולת המעבר משום שהוא טומן בחובו את העבר האתני של המשתכנז. לכן, מושג ההשתכנזות כרוך בחוויה כפולה של בושה, הן בושה במוצא האתני והן בושה בעצם המעבר. תפוצתו הרחבה של המושג והמשמעות של כישלון מובנה הנלווית אליו מעידות על יציבותו של הסדר האתני בישראל.