• בין ספרים – על מהותנות ועל הדרת נשים

    • פוריה גל גץ, 2011. הדתל"שים: מסע אל עולמם של דתיים לשעבר, תל אביב: עם עובד.
    • יעקב ידגר, 2010. המסורתים בישראל: מודרניות ללא חילון, ירושלים ורמת גן: מכון שלום הרטמן, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן וכתר.
    • נסים ליאון, 2010. חרדיות רכה: התחדשות דתית ביהדות המזרחית, ירושלים: יד יצחק בן-צבי.
    • יאיר שלג, 2010. מעברי ישן ליהודי חדש: רנסנס היהדות בחברה הישראלית, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.

    דת וזהות דתית הן מתחומי העניין שנדמה שלעולם אינם נדחקים לשולי סדר היום הציבורי. לכן, לא מפתיע שזרם ההוצאה לאור של ספרים העוסקים בזהויות דתיות/חילוניות לא פעם מתגבר. ללא פרספקטיבה היסטורית קיים קושי ללמוד את תזמונם וסמיכותם של ספרים כדוגמת אלה הנסקרים כאן, אשר עוסקים כולם בזהויות דתיות יהודיות. בכל זאת, ארבעת הספרים מצליחים למלא חסר במחקר ובשיח על אודות דתיות/חילוניות בישראל על ידי עיסוק חדש בזהויות ישנות…

    20.00 חינם!
    • פוריה גל גץ, 2011. הדתל"שים: מסע אל עולמם של דתיים לשעבר, תל אביב: עם עובד.
    • יעקב ידגר, 2010. המסורתים בישראל: מודרניות ללא חילון, ירושלים ורמת גן: מכון שלום הרטמן, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן וכתר.
    • נסים ליאון, 2010. חרדיות רכה: התחדשות דתית ביהדות המזרחית, ירושלים: יד יצחק בן-צבי.
    • יאיר שלג, 2010. מעברי ישן ליהודי חדש: רנסנס היהדות בחברה הישראלית, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.

    דת וזהות דתית הן מתחומי העניין שנדמה שלעולם אינם נדחקים לשולי סדר היום הציבורי. לכן, לא מפתיע שזרם ההוצאה לאור של ספרים העוסקים בזהויות דתיות/חילוניות לא פעם מתגבר. ללא פרספקטיבה היסטורית קיים קושי ללמוד את תזמונם וסמיכותם של ספרים כדוגמת אלה הנסקרים כאן, אשר עוסקים כולם בזהויות דתיות יהודיות. בכל זאת, ארבעת הספרים מצליחים למלא חסר במחקר ובשיח על אודות דתיות/חילוניות בישראל על ידי עיסוק חדש בזהויות ישנות…


  • בין ספרים – יסודותיה של החילוניות היהודית

    • טלאל אסד, 2010.  כינון החילוניות, תל אביב: רסלינג
    • שמואל פיינר, 2010. שורשי החילון, ירושלים: מרכז זלמן שז"ר לתולדות ישראל
    • David Ruderman, 2010. Early Modern Jewry, New Jersey: Princeton

    בשני העשורים האחרונים זכתה סוגיית החילון לדיון חדש וערני במסגרות סוציולוגיות, אנתרופולוגיות והגותיות בין-לאומיות, ומתוך כך גם לתשומת לב מחודשת במחקר הסוציולוגי בישראל (גודמן ופישר 2004). ואולם רק בשנים האחרונות החלו להתפרסם ספרים המעמידים במרכזם את סוגיית החילון בהקשרי ההיסטוריה והסוציולוגיה ההיסטורית של התרבות היהודית (פיינר 2010; ביאל 2011). ספרים אלו, בדומה לדיונים תיאורטיים ואמפיריים אחרים אשר נדרשו לסוגיית החילון ביהדות, אינם רק מפרשים את תהליך החילון, אלא מבוססים על האופן שבו התגבשה צורתה של החילוניות בסופו של תהליך, בתקופות מאוחרות יותר של התרבות היהודית והעברית החדשה. במסה זו אברר כמה מן ההקשרים ההיסטוריים, הדיסקורסיביים והתרבותיים שביסוד בעיית החילון ביהדות, באמצעות בחינתם הביקורתית של שלושה מהספרים שפורסמו לאחרונה.

    20.00 חינם!
    • טלאל אסד, 2010.  כינון החילוניות, תל אביב: רסלינג
    • שמואל פיינר, 2010. שורשי החילון, ירושלים: מרכז זלמן שז"ר לתולדות ישראל
    • David Ruderman, 2010. Early Modern Jewry, New Jersey: Princeton

    בשני העשורים האחרונים זכתה סוגיית החילון לדיון חדש וערני במסגרות סוציולוגיות, אנתרופולוגיות והגותיות בין-לאומיות, ומתוך כך גם לתשומת לב מחודשת במחקר הסוציולוגי בישראל (גודמן ופישר 2004). ואולם רק בשנים האחרונות החלו להתפרסם ספרים המעמידים במרכזם את סוגיית החילון בהקשרי ההיסטוריה והסוציולוגיה ההיסטורית של התרבות היהודית (פיינר 2010; ביאל 2011). ספרים אלו, בדומה לדיונים תיאורטיים ואמפיריים אחרים אשר נדרשו לסוגיית החילון ביהדות, אינם רק מפרשים את תהליך החילון, אלא מבוססים על האופן שבו התגבשה צורתה של החילוניות בסופו של תהליך, בתקופות מאוחרות יותר של התרבות היהודית והעברית החדשה. במסה זו אברר כמה מן ההקשרים ההיסטוריים, הדיסקורסיביים והתרבותיים שביסוד בעיית החילון ביהדות, באמצעות בחינתם הביקורתית של שלושה מהספרים שפורסמו לאחרונה.


  • בין ספרים – "להמציא תקווה": שלוש נקודות מבט יהודיות אמריקניות ביקורתיות על מדינת ישראל

    • Peter Beinart, 2012. The Crisis of Zionism, New York: Picador, a Times Book, Henry holt and Company.
    • Judith Butler, 2012. Parting Ways: Jewishness and the Critique of Zionism, New York: Columbia University Press.
    • Norman Finkelstein, 2012. Knowing too Much: The American Jewish Romance with Israel is Coming to an End, New York and London: Or Books.

    ראשיתה של רשימה זו בשיחתי עם אחד מפעילי הקהילה היהודית בשיקגו שבה בחנו את האתגרים שמציבה ישראל לקהילה היהודית האמריקנית. בחלקה הראשון של השיחה התמקד בן שיחי במחקר מוקדם שלי על סובלנות ופלורליזם דתי. ניכר כי הנושא חשוב בעיניו, והוא דיבר בכעס על הדומיננטיות של האורתודוקסיה בישראל, שמתיימרת להכתיב תפיסה דתית לא סובלנית גם ליהודי התפוצות. אני, כמעט באופן טבעי, עברתי לתחום משיק: התפיסות השמרניות והחשדניות ששולטות בשיח הפוליטי הישראלי, בעיקר בכל הנוגע ליחסים עם הפלסטינים שבתוך גבולות ישראל ומחוץ לה. בנקודה זו חל שינוי חד בנתיב השיחה, ובן שיחי החליף את הטון הביקורתי בהגנה טוטלית על העמדות הישראליות. במקום לדבר בשבח הפתיחות והסובלנות, הוא התמקד בסכנות הקיומיות המאיימות על ישראל, וטען שהן מצדיקות חשדנות כלפי כל אפשרות של הידברות. לאחר שבחלק הראשון של השיחה דיבר עמי במטבעות לשון שמאלניות ליברליות, לפתע נקט הפעיל היהודי עמדה שמאפיינת בדרך כלל את האגף השמרני בפוליטיקה האמריקנית. לא הייתה זו הפעם הראשונה שנתקלתי בפער בין עמדות ליברליות ושמרניות שנוקטים כמעט בעת ובעונה אחת יהודים אמריקנים תומכי ישראל. וכמו בפעמים הקודמות, גם בפעם הזו מצאתי עצמי מופתע ומתקשה לפענח את מה שנראה לכאורה כדיסוננס.

    20.00 חינם!
    • Peter Beinart, 2012. The Crisis of Zionism, New York: Picador, a Times Book, Henry holt and Company.
    • Judith Butler, 2012. Parting Ways: Jewishness and the Critique of Zionism, New York: Columbia University Press.
    • Norman Finkelstein, 2012. Knowing too Much: The American Jewish Romance with Israel is Coming to an End, New York and London: Or Books.

    ראשיתה של רשימה זו בשיחתי עם אחד מפעילי הקהילה היהודית בשיקגו שבה בחנו את האתגרים שמציבה ישראל לקהילה היהודית האמריקנית. בחלקה הראשון של השיחה התמקד בן שיחי במחקר מוקדם שלי על סובלנות ופלורליזם דתי. ניכר כי הנושא חשוב בעיניו, והוא דיבר בכעס על הדומיננטיות של האורתודוקסיה בישראל, שמתיימרת להכתיב תפיסה דתית לא סובלנית גם ליהודי התפוצות. אני, כמעט באופן טבעי, עברתי לתחום משיק: התפיסות השמרניות והחשדניות ששולטות בשיח הפוליטי הישראלי, בעיקר בכל הנוגע ליחסים עם הפלסטינים שבתוך גבולות ישראל ומחוץ לה. בנקודה זו חל שינוי חד בנתיב השיחה, ובן שיחי החליף את הטון הביקורתי בהגנה טוטלית על העמדות הישראליות. במקום לדבר בשבח הפתיחות והסובלנות, הוא התמקד בסכנות הקיומיות המאיימות על ישראל, וטען שהן מצדיקות חשדנות כלפי כל אפשרות של הידברות. לאחר שבחלק הראשון של השיחה דיבר עמי במטבעות לשון שמאלניות ליברליות, לפתע נקט הפעיל היהודי עמדה שמאפיינת בדרך כלל את האגף השמרני בפוליטיקה האמריקנית. לא הייתה זו הפעם הראשונה שנתקלתי בפער בין עמדות ליברליות ושמרניות שנוקטים כמעט בעת ובעונה אחת יהודים אמריקנים תומכי ישראל. וכמו בפעמים הקודמות, גם בפעם הזו מצאתי עצמי מופתע ומתקשה לפענח את מה שנראה לכאורה כדיסוננס.