• מסה וביקורת – שלוש אפשרויות, שלוש טראומות: שירה ופרוזה מזרחית

    בשנים האחרונות פרסמו יוחאי אופנהיימר וקציעה עלון ארבעה ספרים: אפשרות שלישית לשירה (עלון 2011), מה זה להיות אותנטי (אופנהיימר 2012), שושנת המרי השחורה (עלון 2014) ומרחוב בן–גוריון לשארע אל–רשיד (אופנהיימר 2014). שלושת הראשונים עוסקים בשירה המזרחית והאחרון בסיפורת המזרחית. אופנהיימר פורס בחיבוריו היסטוריוגרפיה מקיפה של יצירות הספרות המזרחית בישראל, ואילו עלון מציעה בחיבוריה התמודדות ממוקדת עם נושאים תיאורטיים ופואטיים בוערים. ברשימה זו אצביע על נקודות החיבור שבין השירה ובין הזהות הפוליטית של הקהילה המזרחית בישראל. לטענתי, העמדה הפואטית של היוצרים המזרחים אינה נפרדת מעמדת הזהות הפוליטית המזרחית, ולכן – בעקבות חביבה פדיה (2006) והחיבורים הנדונים – אבקש לקרוא לה "שירה מפורשת". על מנת לחדד את ההתמודדות הפוליטית המגולמת בשירה המפורשת אקדיש תשומת לב לטראומת הזהות העומדת בתשתיתה, תשתית העשויה בעיקר מהַכּפָפֹות גופניות ולשוניות…

    20.00 חינם!

    בשנים האחרונות פרסמו יוחאי אופנהיימר וקציעה עלון ארבעה ספרים: אפשרות שלישית לשירה (עלון 2011), מה זה להיות אותנטי (אופנהיימר 2012), שושנת המרי השחורה (עלון 2014) ומרחוב בן–גוריון לשארע אל–רשיד (אופנהיימר 2014). שלושת הראשונים עוסקים בשירה המזרחית והאחרון בסיפורת המזרחית. אופנהיימר פורס בחיבוריו היסטוריוגרפיה מקיפה של יצירות הספרות המזרחית בישראל, ואילו עלון מציעה בחיבוריה התמודדות ממוקדת עם נושאים תיאורטיים ופואטיים בוערים. ברשימה זו אצביע על נקודות החיבור שבין השירה ובין הזהות הפוליטית של הקהילה המזרחית בישראל. לטענתי, העמדה הפואטית של היוצרים המזרחים אינה נפרדת מעמדת הזהות הפוליטית המזרחית, ולכן – בעקבות חביבה פדיה (2006) והחיבורים הנדונים – אבקש לקרוא לה "שירה מפורשת". על מנת לחדד את ההתמודדות הפוליטית המגולמת בשירה המפורשת אקדיש תשומת לב לטראומת הזהות העומדת בתשתיתה, תשתית העשויה בעיקר מהַכּפָפֹות גופניות ולשוניות…


  • מסה וביקורת – ספרות ישראלית עכשווית על סִפה של בגידה

    ניסוח קולע לאמירה המרכזית העולה מספרו של עמוס עוז הבשורה על-פי יהודה (2014) קראתי במאמר דעה בעיתון הארץ, שבו כתב עודה בשאראת כי "השאלה המרכזית בספר היא, האם לא היתה דרך אחרת, חוץ מדרך הכוח האכזרית של בן–גוריון? האם לא היה אפשר לכונן מדינה לעם אחד מבלי להחריב את ההווה והעתיד של עם אחר?" (בשאראת 2015). ואמנם, אלה הן השאלות הנוקבות העולות מספרו של עמוס עוז: האם הייתה בנמצא דרך אחרת מלבד הקמתה של מדינה יהודית? האם גורלם של הפלסטינים שגורשו או שנאלצו לברוח נגזר בעת כינון הריבונות היהודית…

    20.00 חינם!

    ניסוח קולע לאמירה המרכזית העולה מספרו של עמוס עוז הבשורה על-פי יהודה (2014) קראתי במאמר דעה בעיתון הארץ, שבו כתב עודה בשאראת כי "השאלה המרכזית בספר היא, האם לא היתה דרך אחרת, חוץ מדרך הכוח האכזרית של בן–גוריון? האם לא היה אפשר לכונן מדינה לעם אחד מבלי להחריב את ההווה והעתיד של עם אחר?" (בשאראת 2015). ואמנם, אלה הן השאלות הנוקבות העולות מספרו של עמוס עוז: האם הייתה בנמצא דרך אחרת מלבד הקמתה של מדינה יהודית? האם גורלם של הפלסטינים שגורשו או שנאלצו לברוח נגזר בעת כינון הריבונות היהודית…


  • מסה וביקורת – דין וחשבון לאקדמיה (לספרות)

    השיח המתמשך על היחלשותם של מדעי הרוח מציע פרדיגמות פרשניות משכנעות, שרובן מפנות את המבט כלפי חוץ מאיים. יש הממקמים את שקיעת מעמדם של מדעי הרוח בהקשר תרבותי היפר–קפיטליסטי רחב, המפגין מודלים נחשקים של ידע ושל הצלחה ומשתמש בתביעה לשיפור עצמי בהקשרים חומריים; אלו מובטחים באמצעות לימודי ניהול או מקצועות "פרקטיים" אחרים. האצבע המאשימה מופנית גם להעלאת סף הגירוי וצמצום טווח הקשב וההעמקה של סטודנטים. יש שמדגישים היבטים כלכליים של חלוקת משאבים אקדמיים בעידן של "ניהול רווחים", חלוקה שמצמצמת את ההשקעה המוסדית במדעי הרוח; ורבים מצביעים על הקשרים פוליטיים אקטואליים של דה–לגיטימציה…

    20.00 חינם!

    השיח המתמשך על היחלשותם של מדעי הרוח מציע פרדיגמות פרשניות משכנעות, שרובן מפנות את המבט כלפי חוץ מאיים. יש הממקמים את שקיעת מעמדם של מדעי הרוח בהקשר תרבותי היפר–קפיטליסטי רחב, המפגין מודלים נחשקים של ידע ושל הצלחה ומשתמש בתביעה לשיפור עצמי בהקשרים חומריים; אלו מובטחים באמצעות לימודי ניהול או מקצועות "פרקטיים" אחרים. האצבע המאשימה מופנית גם להעלאת סף הגירוי וצמצום טווח הקשב וההעמקה של סטודנטים. יש שמדגישים היבטים כלכליים של חלוקת משאבים אקדמיים בעידן של "ניהול רווחים", חלוקה שמצמצמת את ההשקעה המוסדית במדעי הרוח; ורבים מצביעים על הקשרים פוליטיים אקטואליים של דה–לגיטימציה…