הצג עגלת קניות “האתניות (כן) עוצרת במחסום: לשאלת הזהות האתנית בהתנחלויות” נוסף לעגלת הקניות שלך.
  • פתח דבר 47

    במחצית 2016 עלה לאקרנים הסרט המתנחלים, בבימויו של שמעון דותן. הקהל הרב שמילא את האולם התל אביבי הגיב כמצופה: צקצק לנוכח מרואיינים המבכרים יהדות על פני דמוקרטיה; נאנח למשמע חקלאי פלסטיני שעל אדמותיו נבנו מאחזים בלתי חוקיים; הנהן בהסכמה עם דוברי השמאל הביקורתיים; הזדעזע כשאב צעיר ממאחז אש קודש הבטיח לבנו הקטן שכאשר יגדל ילכו יחד להכות ערבים; וצחק בקול גדול מדמויות סטריאוטיפיות כל כך של מתנחלים שנדמה שאפילו התוכנית ארץ נהדרת לא הייתה מצליחה לייצר.

    התמונה שעלתה מהסרט היא שכל המתנחלים גרים בין עפרה וקדומים לבת עין ב ואיתמר ד. ההתייחסויות הספורדיות למתנחלים אחרים היו חלקיות ומגמתיות, והמתנחל החילוני היחיד שרואיין בסרט הוצג כמי שחורג מגבול הטעם הטוב — הוא ומשפחתו עברו להתנחלות תקוע רק כדי שיהיה להם "חדר שינה בגודל של סלון", לדבריו….

    במחצית 2016 עלה לאקרנים הסרט המתנחלים, בבימויו של שמעון דותן. הקהל הרב שמילא את האולם התל אביבי הגיב כמצופה: צקצק לנוכח מרואיינים המבכרים יהדות על פני דמוקרטיה; נאנח למשמע חקלאי פלסטיני שעל אדמותיו נבנו מאחזים בלתי חוקיים; הנהן בהסכמה עם דוברי השמאל הביקורתיים; הזדעזע כשאב צעיר ממאחז אש קודש הבטיח לבנו הקטן שכאשר יגדל ילכו יחד להכות ערבים; וצחק בקול גדול מדמויות סטריאוטיפיות כל כך של מתנחלים שנדמה שאפילו התוכנית ארץ נהדרת לא הייתה מצליחה לייצר.

    התמונה שעלתה מהסרט היא שכל המתנחלים גרים בין עפרה וקדומים לבת עין ב ואיתמר ד. ההתייחסויות הספורדיות למתנחלים אחרים היו חלקיות ומגמתיות, והמתנחל החילוני היחיד שרואיין בסרט הוצג כמי שחורג מגבול הטעם הטוב — הוא ומשפחתו עברו להתנחלות תקוע רק כדי שיהיה להם "חדר שינה בגודל של סלון", לדבריו….


  • מקובניה עד אל-בוארה: גנאלוגיה של ההמשגה הפלסטינית להתיישבות היהודית בפלסטין/ישראל

    מאמר זה מציע בירור מחקרי סוציו-היסטורי ראשוני של התגלגלות ההמשגה הפלסטינית להתיישבות היהודית ולמתיישב היהודי מראשית הפרויקט הציוני הקולוניאלי ועד ימינו: מהצמד קובניה/ח'וואג'ה, דרך אל-מוסתעמר/מוסתעמרה (מתיישב/התיישבות), מוסתווטן/מוסתווטנה (מתנחל/התנחלות), ועד עליית אל-בוארה/אל-מסתווטן אל-מותטרף (המאחז/המתנחל הקיצוני).

    המאמר בוחן כיצד ההמשגה שמנסח היליד למתיישב משתנה מתקופה לתקופה ומושפעת מהתפתחות הפרויקט ההתיישבותי הקולוניאלי, מהתפתחות הפרויקט הלאומי הפלסטיני ומהאינטראקציה של חיי היומיום בין היליד למתיישב.

    עיקר המאמר הוא התוויה של ארבעה שלבים היסטוריים בתפיסת המתיישב וההתיישבות: מראשית היישוב היהודי עד 1948; 1948–1967; 1967–1995; ומ-1995 עד ימינו. המאמר מראה שהבניית המתנחלים בקטגוריות דיפרנציאליות הנה חלק מהתארגנות השיח הילידי בהקשר של קולוניאליזם מיישב. המושגים המשתנים שבהם הפלסטינים בוחרים לכנות את המתיישבים בתקופות השונות משקפים מציאות שבה הפרויקט ההתיישבותי לא רק שטרם הגיע לסיומו, אלא שהוא נמצא בתהליך דינמי של התפשטות ההתנחלויות והסגה זוחלת של הגבול – אל מול הפרויקט הלאומי הפלסטיני שנמצא בנסיגה מתמדת.

    מאמר זה מציע בירור מחקרי סוציו-היסטורי ראשוני של התגלגלות ההמשגה הפלסטינית להתיישבות היהודית ולמתיישב היהודי מראשית הפרויקט הציוני הקולוניאלי ועד ימינו: מהצמד קובניה/ח'וואג'ה, דרך אל-מוסתעמר/מוסתעמרה (מתיישב/התיישבות), מוסתווטן/מוסתווטנה (מתנחל/התנחלות), ועד עליית אל-בוארה/אל-מסתווטן אל-מותטרף (המאחז/המתנחל הקיצוני).

    המאמר בוחן כיצד ההמשגה שמנסח היליד למתיישב משתנה מתקופה לתקופה ומושפעת מהתפתחות הפרויקט ההתיישבותי הקולוניאלי, מהתפתחות הפרויקט הלאומי הפלסטיני ומהאינטראקציה של חיי היומיום בין היליד למתיישב.

    עיקר המאמר הוא התוויה של ארבעה שלבים היסטוריים בתפיסת המתיישב וההתיישבות: מראשית היישוב היהודי עד 1948; 1948–1967; 1967–1995; ומ-1995 עד ימינו. המאמר מראה שהבניית המתנחלים בקטגוריות דיפרנציאליות הנה חלק מהתארגנות השיח הילידי בהקשר של קולוניאליזם מיישב. המושגים המשתנים שבהם הפלסטינים בוחרים לכנות את המתיישבים בתקופות השונות משקפים מציאות שבה הפרויקט ההתיישבותי לא רק שטרם הגיע לסיומו, אלא שהוא נמצא בתהליך דינמי של התפשטות ההתנחלויות והסגה זוחלת של הגבול – אל מול הפרויקט הלאומי הפלסטיני שנמצא בנסיגה מתמדת.


  • האתניות (כן) עוצרת במחסום: לשאלת הזהות האתנית בהתנחלויות

     

    הזהות האתנית של המתנחלים זוכה לרוב להתעלמות או לכל היותר לאזכורים אגביים במחקר ובשיח הציבורי. דחיקה זו של שאלת הזהות האתנית של המתנחלים לשולי השיח הציבורי והמחקרי תמוהה לאור נוכחותה הגלויה בהקשר של פרויקט ההתנחלויות. מאמר זה מראה כי ספרות המחקר נשענת על תפיסה מהותנית של הקטגוריות "דת" ו"מעמד" – תפיסה הדוחקת הצדה את הדיון שהיה יכול להתפתח בשאלת הזהות האתנית בהתנחלויות. דרך סקירה של העיתון נקודה המאמר יחשוף את הצמתים שבהם נפגשות הזהויות הדתיות והמעמדיות של המתנחלים ויציג בסיס אמפירי לדיון על זהותם האתנית של המתנחלים, בסיס שהמחקר על אודות המתנחלים החמיץ לאורך השנים. אטען כי המקור להחמצה הזו הוא בתפיסה פרדיגמטית של הקו הירוק המייצרת הבחנה בין "אתניות" ל"כיבוש". הבחנה זו לא רק מאשררת את אופני האתניזציה בישראל אלא גם חושפת את העובדה ששדה המחקר הביקורתי כלוא בכלוב החשיבה הלאומי-יהודי.

    20.00 חינם!

     

    הזהות האתנית של המתנחלים זוכה לרוב להתעלמות או לכל היותר לאזכורים אגביים במחקר ובשיח הציבורי. דחיקה זו של שאלת הזהות האתנית של המתנחלים לשולי השיח הציבורי והמחקרי תמוהה לאור נוכחותה הגלויה בהקשר של פרויקט ההתנחלויות. מאמר זה מראה כי ספרות המחקר נשענת על תפיסה מהותנית של הקטגוריות "דת" ו"מעמד" – תפיסה הדוחקת הצדה את הדיון שהיה יכול להתפתח בשאלת הזהות האתנית בהתנחלויות. דרך סקירה של העיתון נקודה המאמר יחשוף את הצמתים שבהם נפגשות הזהויות הדתיות והמעמדיות של המתנחלים ויציג בסיס אמפירי לדיון על זהותם האתנית של המתנחלים, בסיס שהמחקר על אודות המתנחלים החמיץ לאורך השנים. אטען כי המקור להחמצה הזו הוא בתפיסה פרדיגמטית של הקו הירוק המייצרת הבחנה בין "אתניות" ל"כיבוש". הבחנה זו לא רק מאשררת את אופני האתניזציה בישראל אלא גם חושפת את העובדה ששדה המחקר הביקורתי כלוא בכלוב החשיבה הלאומי-יהודי.


  • בין גטו־פוליטיקה לגיאו־פוליטיקה: התנחלויות חרדיות בגדה המערבית

     

    מחד גיסא ההתנחלות החרדית מספקת לתושביה מגורים בקהילות מתבדלות וסלקטיביות המאפשרות לנהל אורח חיים דתי-שמרני. מאידך גיסא היא מחייבת תהליך של יציאה הן מחומות הקהילות הוותיקות והריכוזים החרדיים בירושלים ובבני ברק והן מגבולות הקו הירוק; תנועה זו אינה עניין של מה בכך שהרי מדובר בחברה קהילתית, דתית וסגורה והמעבר להתנחלות נעשה ללא המוטיבציות האידיאולוגיות ה"חלוציות" שאפיינו תנועות התיישבות אחרות בהיסטוריה הישראלית. מנקודת מוצא זו יבחן המאמר את מידת החיבור – או אי-החיבור – בין ההתנחלות החרדית לסביבתה הספציפית, הן ברמה הפוליטית-אידיאולוגית והן ברמה האינסטרומנטלית היומיומית. ברמה המרחבית-חברתית יבחן המאמר את השפעת ההתנחלויות החרדיות על תהליכי היפתחות או היסגרות העוברים על החברה החרדית בישראל בכללותה, ויבדוק אם התנחלויות אלה מעכבות או מאיצות תהליכים קיימים ואולי אף מעצבות אותם.

    הצורך של החרדים במגורים קהילתיים לצד אוכלוסייה דומה להם, במוסדות חינוך ודת ייחודיים ובמרחב משלהם – כל אלה הופכים את החברה החרדית לחברה טריטוריאלית מאוד באופייה. אבל האם, מנגד, מתאפיינת החברה החרדית גם בא-טריטוריאליות? במילים אחרות, האם אפשר ליישב את החברה החרדית בכל מקום בתנאי שמספקים לה תשתית מוסדית, קהילתית, דתית וחינוכית ודואגים לחיבור בין קהילותיה ויישוביה בעזרת רשת של תחבורה ציבורית ייעודית? האם רמת המיקרו של המיקום הספציפי חשובה פחות מגיאוגרפיית המקרו של המרחב, קרי מארג הקשרים בין היישובים החרדיים? הרעיון המרכזי במאמר מסמן אפוא את הבחירה בין "מיקום בקהילה" (טריטוריאלי) לבין "מקום הקהילה" (א-טריטוריאליות).

     

    מחד גיסא ההתנחלות החרדית מספקת לתושביה מגורים בקהילות מתבדלות וסלקטיביות המאפשרות לנהל אורח חיים דתי-שמרני. מאידך גיסא היא מחייבת תהליך של יציאה הן מחומות הקהילות הוותיקות והריכוזים החרדיים בירושלים ובבני ברק והן מגבולות הקו הירוק; תנועה זו אינה עניין של מה בכך שהרי מדובר בחברה קהילתית, דתית וסגורה והמעבר להתנחלות נעשה ללא המוטיבציות האידיאולוגיות ה"חלוציות" שאפיינו תנועות התיישבות אחרות בהיסטוריה הישראלית. מנקודת מוצא זו יבחן המאמר את מידת החיבור – או אי-החיבור – בין ההתנחלות החרדית לסביבתה הספציפית, הן ברמה הפוליטית-אידיאולוגית והן ברמה האינסטרומנטלית היומיומית. ברמה המרחבית-חברתית יבחן המאמר את השפעת ההתנחלויות החרדיות על תהליכי היפתחות או היסגרות העוברים על החברה החרדית בישראל בכללותה, ויבדוק אם התנחלויות אלה מעכבות או מאיצות תהליכים קיימים ואולי אף מעצבות אותם.

    הצורך של החרדים במגורים קהילתיים לצד אוכלוסייה דומה להם, במוסדות חינוך ודת ייחודיים ובמרחב משלהם – כל אלה הופכים את החברה החרדית לחברה טריטוריאלית מאוד באופייה. אבל האם, מנגד, מתאפיינת החברה החרדית גם בא-טריטוריאליות? במילים אחרות, האם אפשר ליישב את החברה החרדית בכל מקום בתנאי שמספקים לה תשתית מוסדית, קהילתית, דתית וחינוכית ודואגים לחיבור בין קהילותיה ויישוביה בעזרת רשת של תחבורה ציבורית ייעודית? האם רמת המיקרו של המיקום הספציפי חשובה פחות מגיאוגרפיית המקרו של המרחב, קרי מארג הקשרים בין היישובים החרדיים? הרעיון המרכזי במאמר מסמן אפוא את הבחירה בין "מיקום בקהילה" (טריטוריאלי) לבין "מקום הקהילה" (א-טריטוריאליות).


  • הבנליות של הכיבוש והפוליטיקה של הפרוור: המקרה של מעלה אדומים

     

    בהתבסס על הסכֵמה התיאורטית לניתוח המרחב שהציע אנרי לפבר (Lefebvre), המאמר בוחן את צמיחתה של מעלה אדומים כמי שניצבת במשולש שבין הגדרות מדיניות, תכנון פרופסיונלי ומרחב יומיומי. השיח המחקרי המקובל מתמקד בפן האידיאולוגי של מקימי ההתנחלויות ותושביהן ובתפקידן הגיאו-פוליטי, ואילו מאמר זה בוחן כיצד ההתנחלויות הופכות דווקא למרחב מבטיח עבור מעמד הביניים – מרחב שמציע דיור בר-השגה, נגישות, ביטחון, תכנון עירוני מודרני וחיי יומיום עשירים. בחינת הזיקות בין ירושלים למעלה אדומים מעלה תמונה מורכבת: מעלה אדומים נחשבת חלק מהמטרופולין ירושלים מכל בחינה תפקודית וחלק מחיי היומיום של תושביה, אך בכל זאת היא נבדלת מירושלים בתחושת הביטחון שהיא מייצרת. כך, באופן פרדוקסלי, האיום העיקרי בעיני תושבי מעלה אדומים איננו הפלסטינים; תחת זאת הם מוצאים בעירם הגנה ומפלט מפני תופעות אורבניות כמו פשע, לכלוך ואי-ודאות, ובהקשר הירושלמי, אף מקלט ממה שנתפס כהשתלטות חרדית על המרחב העירוני.

    20.00 חינם!

     

    בהתבסס על הסכֵמה התיאורטית לניתוח המרחב שהציע אנרי לפבר (Lefebvre), המאמר בוחן את צמיחתה של מעלה אדומים כמי שניצבת במשולש שבין הגדרות מדיניות, תכנון פרופסיונלי ומרחב יומיומי. השיח המחקרי המקובל מתמקד בפן האידיאולוגי של מקימי ההתנחלויות ותושביהן ובתפקידן הגיאו-פוליטי, ואילו מאמר זה בוחן כיצד ההתנחלויות הופכות דווקא למרחב מבטיח עבור מעמד הביניים – מרחב שמציע דיור בר-השגה, נגישות, ביטחון, תכנון עירוני מודרני וחיי יומיום עשירים. בחינת הזיקות בין ירושלים למעלה אדומים מעלה תמונה מורכבת: מעלה אדומים נחשבת חלק מהמטרופולין ירושלים מכל בחינה תפקודית וחלק מחיי היומיום של תושביה, אך בכל זאת היא נבדלת מירושלים בתחושת הביטחון שהיא מייצרת. כך, באופן פרדוקסלי, האיום העיקרי בעיני תושבי מעלה אדומים איננו הפלסטינים; תחת זאת הם מוצאים בעירם הגנה ומפלט מפני תופעות אורבניות כמו פשע, לכלוך ואי-ודאות, ובהקשר הירושלמי, אף מקלט ממה שנתפס כהשתלטות חרדית על המרחב העירוני.


  • "תוספת ערבי": על פרדוקס ההתנחלויות העירוניות בירושלים

    מאמר זה עוסק בהגירה של פלסטינים להתנחלויות שנבנו במזרח ירושלים לאחר 1967. ניתוח של חיי היומיום בירושלים – ובפרט בגבעה הצרפתית – ישמש בסיס לפרדוקס הגלום לטענתנו במרחב הקולוניאלי של העיר: מצד אחד ההתנחלויות היהודיות במזרח ירושלים תוכננו, עוצבו ושווקו כחלק מהניסיון לייהד את העיר, ומצד שני הגירתם של פלסטינים לשכונות אלה "שיבשה" את פרויקט הייהוד. ההתנחלויות נחשבות בדרך כלל לאתר של הפרדה אתנית – ואכן ההתנחלויות היהודיות בגדה המערבית מחוץ לירושלים מבוצרות, מוקפות גדרות ומקבלות תשתיות "ליהודים בלבד". אך במאמר זה נציע מבט משלים המתמקד בהתנחלויות במרחב העירוני, ונאיר מנעד רחב של הדינמיקה האורבנית שבמסגרתה מתיישבים פלסטינים בהתנחלות יהודית נתפסים לא פעם על ידי התושבים והרשויות כ"מתנחלים" פלסטינים בשכונה יהודית. חשוב להדגיש כי התנחלויות השוכנות בלב עיר קיימות בירושלים ובחברון בלבד, אך בעוד בחברון מדובר במובלעת מבוצרת וחמושה הנתונה בפועל תחת משטר צבאי יומיומי, בירושלים – בשל מעמדה החוקי ומיקומה הגיאו-פוליטי – נוצר פרדוקס הפותח בפני האוכלוסייה הפלסטינית אפשרויות שאינן מתקבלות על הדעת בהתנחלויות אחרות. דווקא הניסיון לסיפוח פוליטי וטריטוריאלי של מזרח ירושלים מקשה, כך נטען, את ייהודו המוחלט של האזור.

    מאמר זה עוסק בהגירה של פלסטינים להתנחלויות שנבנו במזרח ירושלים לאחר 1967. ניתוח של חיי היומיום בירושלים – ובפרט בגבעה הצרפתית – ישמש בסיס לפרדוקס הגלום לטענתנו במרחב הקולוניאלי של העיר: מצד אחד ההתנחלויות היהודיות במזרח ירושלים תוכננו, עוצבו ושווקו כחלק מהניסיון לייהד את העיר, ומצד שני הגירתם של פלסטינים לשכונות אלה "שיבשה" את פרויקט הייהוד. ההתנחלויות נחשבות בדרך כלל לאתר של הפרדה אתנית – ואכן ההתנחלויות היהודיות בגדה המערבית מחוץ לירושלים מבוצרות, מוקפות גדרות ומקבלות תשתיות "ליהודים בלבד". אך במאמר זה נציע מבט משלים המתמקד בהתנחלויות במרחב העירוני, ונאיר מנעד רחב של הדינמיקה האורבנית שבמסגרתה מתיישבים פלסטינים בהתנחלות יהודית נתפסים לא פעם על ידי התושבים והרשויות כ"מתנחלים" פלסטינים בשכונה יהודית. חשוב להדגיש כי התנחלויות השוכנות בלב עיר קיימות בירושלים ובחברון בלבד, אך בעוד בחברון מדובר במובלעת מבוצרת וחמושה הנתונה בפועל תחת משטר צבאי יומיומי, בירושלים – בשל מעמדה החוקי ומיקומה הגיאו-פוליטי – נוצר פרדוקס הפותח בפני האוכלוסייה הפלסטינית אפשרויות שאינן מתקבלות על הדעת בהתנחלויות אחרות. דווקא הניסיון לסיפוח פוליטי וטריטוריאלי של מזרח ירושלים מקשה, כך נטען, את ייהודו המוחלט של האזור.


  • המרחב האפור של ההתיישבות בשטחים: ניתוח גיאוגרפי־משפטי של המאחזים

    המרחב האפור של ההתיישבות בשטחים נחשף במאמר זה במסגרת הגיאוגרפיה המשפטית. המאמר חותר לבחון את הזיקות בין התיישבות, שאיפות אתנו-לאומיות של שליטה בטריטוריה, חוק ולגיטימציה, תוך כדי התמקדות בשלוש טכנולוגיות של שליטה טריטוריאלית שיישמה מדינת ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים: חוקי חירום, הטלאות של חוק ותכנון בלתי פורמלי. הטכנולוגיה האחרונה, שבה מתמקד המאמר, יושמה בהקמת המאחזים ובהליך הכשרתם המשפטית המתרחש בשנים האחרונות. המאחזים מתוארים כנקודת ציון ברצף המרחבי-משפטי של מפעל ההתנחלויות, ולא כחריג, החותר לקבל הכשר ממערכת המשפט. בחתירה זו נאלצת המערכת הפוליטית והמינהלית לאזן בין התביעות להכשרת המאחזים לבין דרישות שלטון החוק לפעול על פי חוק. במסגרת זו יש להגיע לפשרות עם מערכת המשפט, ובראשן הגנה מינימלית על זכויות קניין של בעלי קרקעות פלסטינים. השאיפות האתנו-לאומיות, התמיכה בהקמת המאחזים, ההתכתבות עם מערכת המשפט, פינוי והריסת מאחזים והניסיון להתמודד עם לחצים פנימיים ובין-לאומיים מתוארים במאמר כמהלך של קידוד המופעים המרחביים של החוק בצבעים דינמיים של אפור. קידוד כזה חותר תחת האבחנות המשפטיות הדיכוטומיות של חוק ופשע, ועל ידי כך מבסס מערך כלים חדש לבחינת הזיקות הרבות בין משפט ומרחב.

    המרחב האפור של ההתיישבות בשטחים נחשף במאמר זה במסגרת הגיאוגרפיה המשפטית. המאמר חותר לבחון את הזיקות בין התיישבות, שאיפות אתנו-לאומיות של שליטה בטריטוריה, חוק ולגיטימציה, תוך כדי התמקדות בשלוש טכנולוגיות של שליטה טריטוריאלית שיישמה מדינת ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים: חוקי חירום, הטלאות של חוק ותכנון בלתי פורמלי. הטכנולוגיה האחרונה, שבה מתמקד המאמר, יושמה בהקמת המאחזים ובהליך הכשרתם המשפטית המתרחש בשנים האחרונות. המאחזים מתוארים כנקודת ציון ברצף המרחבי-משפטי של מפעל ההתנחלויות, ולא כחריג, החותר לקבל הכשר ממערכת המשפט. בחתירה זו נאלצת המערכת הפוליטית והמינהלית לאזן בין התביעות להכשרת המאחזים לבין דרישות שלטון החוק לפעול על פי חוק. במסגרת זו יש להגיע לפשרות עם מערכת המשפט, ובראשן הגנה מינימלית על זכויות קניין של בעלי קרקעות פלסטינים. השאיפות האתנו-לאומיות, התמיכה בהקמת המאחזים, ההתכתבות עם מערכת המשפט, פינוי והריסת מאחזים והניסיון להתמודד עם לחצים פנימיים ובין-לאומיים מתוארים במאמר כמהלך של קידוד המופעים המרחביים של החוק בצבעים דינמיים של אפור. קידוד כזה חותר תחת האבחנות המשפטיות הדיכוטומיות של חוק ופשע, ועל ידי כך מבסס מערך כלים חדש לבחינת הזיקות הרבות בין משפט ומרחב.


  • פוסט גוש אמונים: על אמונה, גאולה ומשיחיות בהתנחלויות הגדה המערבית

    רבות נכתב על הקשרים המהותיים בין מעשה ההתיישבות לבין תיאולוגיה משיחית בהתנחלויות בגדה המערבית. בתיאולוגיה זו, שמזוהה במיוחד עם גוש אמונים, הגאולה נקשרת לחיבור פיזי בין היהודים וארץ ישראל, חיבור בעל משמעויות מטפיזיות שאמור להניע את ההיסטוריה אל עבר מימושה הסופי. כיום יש בקרב אוכלוסיית המתנחלים האמוניים מגוון גישות משיחיות העוסקות, בין היתר, במשמעות הגאולה ובקשריה לאדמה ולמדינת ישראל. גוש אמונים חדל להתקיים כתנועה מאוחדת בתחילת שנות השמונים, אולם הוא שרד כמושג המתייחס לאוכלוסיית המתנחלים האמוניים בכללותה. מאמר זה, המבוסס על מחקר אתנוגרפי, מפנה את תשומת הלב לשינויים עכשוויים בקרב מתנחלים אמוניים. על ידי סקירה של תצורות שונות של משיחיות בקרב מתנחלים, המאמר טוען כי המשיחיות נותרה כוח מרכזי במפעל ההתנחלויות, אך היא מגוונת יותר מבעבר. לבסוף, המאמר מעלה את אפשרות צמיחתה של משיחיות פוסט-ציונית בקרב מתנחלים.

    רבות נכתב על הקשרים המהותיים בין מעשה ההתיישבות לבין תיאולוגיה משיחית בהתנחלויות בגדה המערבית. בתיאולוגיה זו, שמזוהה במיוחד עם גוש אמונים, הגאולה נקשרת לחיבור פיזי בין היהודים וארץ ישראל, חיבור בעל משמעויות מטפיזיות שאמור להניע את ההיסטוריה אל עבר מימושה הסופי. כיום יש בקרב אוכלוסיית המתנחלים האמוניים מגוון גישות משיחיות העוסקות, בין היתר, במשמעות הגאולה ובקשריה לאדמה ולמדינת ישראל. גוש אמונים חדל להתקיים כתנועה מאוחדת בתחילת שנות השמונים, אולם הוא שרד כמושג המתייחס לאוכלוסיית המתנחלים האמוניים בכללותה. מאמר זה, המבוסס על מחקר אתנוגרפי, מפנה את תשומת הלב לשינויים עכשוויים בקרב מתנחלים אמוניים. על ידי סקירה של תצורות שונות של משיחיות בקרב מתנחלים, המאמר טוען כי המשיחיות נותרה כוח מרכזי במפעל ההתנחלויות, אך היא מגוונת יותר מבעבר. לבסוף, המאמר מעלה את אפשרות צמיחתה של משיחיות פוסט-ציונית בקרב מתנחלים.


  • לאחוז במרחב: ייצוגי ההתנתקות בקולנוע התיעודי ובשירה של הקהילה הדתית־לאומית בישראל

    מאמר זה מתמקד ביצירות שנוצרו בזמן ההתנתקות ובעקבותיה, ובוחן באמצעותן את ייצוג ההתנחלות בקולנוע ובספרות של במאים וכותבים מהציבור הדתי-לאומי בישראל. הפרקטיקות השונות של הבניית המרחב של ההתנחלות בכל יצירה ויצירה משקפות קולות שונים במפעל ההתנחלות, לא רק בשאלת מעמדה של ההתנחלות עצמה אלא בשאלת היחסים בין ציבור המתנחלים לבין המדינה ובין תפיסות דתיות לתפיסות לאומיות. לצד הניסיון להצביע על קולות שונים במפעל ההתנחלות עצמו, המאמר מבקש לעורר חשיבה ביקורתית על הזיהוי הרווח בשיח הישראלי בין עמדות ציוניות-דתיות לבין הזדהות עם מפעל ההתנחלות.

    מאמר זה מתמקד ביצירות שנוצרו בזמן ההתנתקות ובעקבותיה, ובוחן באמצעותן את ייצוג ההתנחלות בקולנוע ובספרות של במאים וכותבים מהציבור הדתי-לאומי בישראל. הפרקטיקות השונות של הבניית המרחב של ההתנחלות בכל יצירה ויצירה משקפות קולות שונים במפעל ההתנחלות, לא רק בשאלת מעמדה של ההתנחלות עצמה אלא בשאלת היחסים בין ציבור המתנחלים לבין המדינה ובין תפיסות דתיות לתפיסות לאומיות. לצד הניסיון להצביע על קולות שונים במפעל ההתנחלות עצמו, המאמר מבקש לעורר חשיבה ביקורתית על הזיהוי הרווח בשיח הישראלי בין עמדות ציוניות-דתיות לבין הזדהות עם מפעל ההתנחלות.


  • דוח מחקר: מדינת הרווחה של המתנחלים

    מחקר זה מבקש לטעון שלישראל יש יותר ממדיניות כלכלית אחת: ממשלת ישראל מובילה מדיניות מקרו־כלכלית ניאו־ליברלית ברמה הלאומית, ובד בבד מיישמת מדיניות כלכלית מיוחדת — מדיניות רווחה — בהתנחלויות.

    דוח המחקר מציג ממצאים ראשונים של ניתוח המדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל כלפי ההתנחלויות הישראליות בשטחים הפלסטיניים שנכבשו ב־1967. החלק הראשון והעיקרי של הדוח מציג ניתוח של תקציבי הרשויות המקומיות במחוז ההתנחלויות בהשוואה לתקציבי הרשויות המקומיות במחוזות אחרים בישראל בשנים 2002–2012. החלק השני של הדוח מציג את ממצאי הניתוח של הקצאת התקציבים ממשרדי ממשלה שונים — ובייחוד משרד החינוך, משרד השיכון ומשרד התחבורה — להתנחלויות בגדה המערבית בשנים 2000–2012. החלק השלישי מתאר את ההקלות ואת הפטורים ממסים המוענקים למתנחלים ולהתנחלויות. בחינה של שלושת חלקי הדוח יחדיו מבהירה וממחישה כיצד הפכו ההתנחלויות בגדה המערבית למדינת רווחה של המתנחלים.

    מחקר זה מבקש לטעון שלישראל יש יותר ממדיניות כלכלית אחת: ממשלת ישראל מובילה מדיניות מקרו־כלכלית ניאו־ליברלית ברמה הלאומית, ובד בבד מיישמת מדיניות כלכלית מיוחדת — מדיניות רווחה — בהתנחלויות.

    דוח המחקר מציג ממצאים ראשונים של ניתוח המדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל כלפי ההתנחלויות הישראליות בשטחים הפלסטיניים שנכבשו ב־1967. החלק הראשון והעיקרי של הדוח מציג ניתוח של תקציבי הרשויות המקומיות במחוז ההתנחלויות בהשוואה לתקציבי הרשויות המקומיות במחוזות אחרים בישראל בשנים 2002–2012. החלק השני של הדוח מציג את ממצאי הניתוח של הקצאת התקציבים ממשרדי ממשלה שונים — ובייחוד משרד החינוך, משרד השיכון ומשרד התחבורה — להתנחלויות בגדה המערבית בשנים 2000–2012. החלק השלישי מתאר את ההקלות ואת הפטורים ממסים המוענקים למתנחלים ולהתנחלויות. בחינה של שלושת חלקי הדוח יחדיו מבהירה וממחישה כיצד הפכו ההתנחלויות בגדה המערבית למדינת רווחה של המתנחלים.


  • מסה וביקורת – שלטון הנאמנות: ההתנחלויות ומיסוד ההיגיון האנטי־דמוקרטי של משטר ההפרטה הישראלי

    המסה הנוכחית מוקדשת לבחינת תקפותו של הטיעון בדבר מנגנון הפיצוי של ההתנחלות לנוכח התמורות שחלו בחברה הישראלית בעשור האחרון. המסקנה העולה מן המסה היא שככל שמשטר ההפרטה התבסס, כן נשחקה השפעתם של מנגנוני הפיצוי שכונן הימין ובהם גם זה של ההתנחלות. כדי להוסיף ולשמר את תמיכתם של נפגעי פירוק מדינת הרווחה — שהתגבשו בינתיים למעמד חדש ומובחן: "המעמד הפגיע" — פיתח הימין מנגנון פיצוי נוסף: חקיקה אנטי־דמוקרטית, המתנה זכויות אזרחיות וחברתיות בנאמנות לימין. מנגנון פיצוי זה הולך וממוסד בעשור האחרון בשיטת ממשל שתוגדר להלן במושג "שלטון הנאמנות".

    20.00 חינם!

    המסה הנוכחית מוקדשת לבחינת תקפותו של הטיעון בדבר מנגנון הפיצוי של ההתנחלות לנוכח התמורות שחלו בחברה הישראלית בעשור האחרון. המסקנה העולה מן המסה היא שככל שמשטר ההפרטה התבסס, כן נשחקה השפעתם של מנגנוני הפיצוי שכונן הימין ובהם גם זה של ההתנחלות. כדי להוסיף ולשמר את תמיכתם של נפגעי פירוק מדינת הרווחה — שהתגבשו בינתיים למעמד חדש ומובחן: "המעמד הפגיע" — פיתח הימין מנגנון פיצוי נוסף: חקיקה אנטי־דמוקרטית, המתנה זכויות אזרחיות וחברתיות בנאמנות לימין. מנגנון פיצוי זה הולך וממוסד בעשור האחרון בשיטת ממשל שתוגדר להלן במושג "שלטון הנאמנות".


  • מסה וביקורת – תיק עבודות: ארכיטקטורה מחנכת

    שיחה בין מיקי קרצמן ורותי גינזבורג

    בשנים האחרונות שינו רבות מן ההתנחלויות את פניהן. אין מדובר עוד רק ביישובים קטנים עם גגות רעפים אדומים, אלא גם בבתים רבי–קומות. במקום רחובות כפריים, המתאימים לרכיבה באופניים ולהליכה עם עגלות תינוקות — כבישים רחבים ובנייה רוויה. המכולת הקטנה הוחלפה במרכז מסחרי ובחלק מהמקומות אף בקניון.

    בנראות האחרת הזו, ההולכת ומתגבשת בשטחים הכבושים, עוסקת סדרת התצלומים "ארכיטקטורה מחנכת". בשיחה בין מיקי קרצמן ורותי גינזבורג בעקבות סדרת התצלומים הם מנסים להבין את ההיגיון השלטוני מאחורי התכנון, הבנייה והנראות של ההתנחלויות בגדה המערבית.

    חינם!

    שיחה בין מיקי קרצמן ורותי גינזבורג

    בשנים האחרונות שינו רבות מן ההתנחלויות את פניהן. אין מדובר עוד רק ביישובים קטנים עם גגות רעפים אדומים, אלא גם בבתים רבי–קומות. במקום רחובות כפריים, המתאימים לרכיבה באופניים ולהליכה עם עגלות תינוקות — כבישים רחבים ובנייה רוויה. המכולת הקטנה הוחלפה במרכז מסחרי ובחלק מהמקומות אף בקניון.

    בנראות האחרת הזו, ההולכת ומתגבשת בשטחים הכבושים, עוסקת סדרת התצלומים "ארכיטקטורה מחנכת". בשיחה בין מיקי קרצמן ורותי גינזבורג בעקבות סדרת התצלומים הם מנסים להבין את ההיגיון השלטוני מאחורי התכנון, הבנייה והנראות של ההתנחלויות בגדה המערבית.