בין נצרות ואסלאם: המפנה התיאולוגי בשיח המזרחי בתיאוריה וביקורת
יאלי השש
מאמר זה משרטט את קווי המתאר של השיח המזרחי מראשית שנות התשעים ועד היום, כפי שהוא משתקף בגיליונות תיאוריה וביקורת ובספרות המחקר העוסקת באותם התחומים. במרכז המאמר ניצבת הטענה שהזרם המרכזי של השיח המזרחי הביקורתי כיום, כפי שהתעצב בכתב העת ובהשפעתו, הוא שיח יהודי רליגיוזי המציע את עולם הדת הפוסט-חילוני כחלופה ללאומיות החילונית. אמנם שיח זה מבקש להציג רדיקליזם פוליטי, אך למעשה הוא חובר לתנועת ה"באקלאש" הנאבקת בהישגי הפמיניזם. למרות העושר התיאורטי הטמון בתפיסות הפוסט-חילוניות, אטען שעל הפוליטיקה המזרחית להיות כפופה לכלים המשמשים את הביקורת כלפי ההגמוניה כדי שתוכל לממש את הפוטנציאל הרדיקלי שלה בתוך ההגמוניה, שכיום למזרחים יש בה חלק נכבד. יתר על כן, על הפוליטיקה המזרחית לאמץ את דרכי הפעולה ואת כלי הדיון והניתוח הפמיניסטיים ולהיפרד מן התפיסה הרומנטית הגורסת כי מזרחים, מעצם נוכחותם, עתידים ליטול את העוקץ המשיחי האפוקליפטי מהציונות החילונית, בלא שתידרש מהם עבודה פוליטית פוזיטיבית פרט להתחברות לשורשים תרבותיים המערערים, מעצם מהותם, את המבנים החילוניים המודרניסטיים והמערביים.