הזמן של הקְדַם: ה"סוציאולוגיה" שלפני הסוציולוגיה בישראל
אורי רם
מקובל לקבוע את "נקודת האפס" של הסוציולוגיה הישראלית ב-1948, עם ייסוד המחלקה הראשונה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, או לחלופין ב-1950, אז התמנה שמואל נח אייזנשטדט לעמוד בראשה. תיקוף זה נזקק לתיקון – והמאמר הנוכחי נועד לתקן. המאמר מציע לבחון את הקדם-סוציולוגיה בישראל/פלסטין ולחזור אל מבשרי הסוציולוגיה הישראלית מאז גל ההגירה היהודי הלאומי המודרני הראשון לפלשתינה-א"י ב-1882. הוא מאתר שלוש זירות שבהן התפתחה ה"סוציאולוגיה" (כפי שאייתו אז את המושג): הזירה האידיאולוגית, שבה פעלו האינטלקטואלים האורגניים של הציונות; הזירה הממשלית, שבה פעלו מומחים להתיישבות; והזירה האקדמית, שבה פעלו פרופסורים באוניברסיטה העברית. המאמר טוען שההזדהות של הדיסציפלינה הסוציולוגית עם הלאומיות הקולוניאלית היהודית לא החלה בתקופת המדינה כי אם בתקופת ההתיישבות.