מותר אסור אסור מותר: ביקורים שביקרתי במוזיאון ישראל במלאות לו חמישים שנה
מורן שוב
לפני שנתיים, בערך בעונה זו של השנה, ישבתי עם הרסטורטור מיכאל מגן, מנהל המעבדה לשימור נייר של מוזיאון ישראל, בשעה שטיפל בשריטה נעלמה בציור שהשאילה משפחתי למוזיאון. היה זה ציור של פול קלה. ציור מלאך. לא "מלאך חדש" של ולטר בנימין וגרשם שלום, אלא "מלאך זר", שצויר כמוהו ב–1920; אחד מן המלאכים שצייר קלה מ–1919 ועד מותו כמעט. הציור בא לנו בירושה ומשפחתי תרמה אותו למוזיאון. כל השנים אצלנו, תלוי היה בהֹול הרחב שהוביל לחדרי השינה, שם, לא פעם, שיחקנו מסירות בכדור או זרקנו אחד על השני חפצי מריבה. באחת הפעמים התמונה נשרטה: אחי באהבתו העיף לעברי תקליט; אותי הוא החטיא אבל לא את התמונה. המלאך נפל מן הקיר ושנינו זיהינו שפינת התמונה נשרטה. שמרנו את הדבר בסוד. כעת אני מספרת על כך ברבים לראשונה. לפני שנים אחדות תרמה משפחתי את הציור למוזיאון ואף אחד לא הבחין בשריטה. באותו יום לפני שנתיים קבעתי פגישה עם מיכאל מגן ובפי בקשה כפולה: לראות במו עיניי את "מלאך חדש" של קלה, ולהראות לו ב"מלאך זר" משהו שקודם לא ראה…