הצג עגלת קניות “בין ספרים – פורנוגרפיה של מולדת” נוסף לעגלת הקניות שלך.
  • בין ספרים – יש"ע זה באמת כאן?

    ♦ אריאלה אזולאי ועדי אופיר, 2008. משטר זה שאינו אחד: כיבוד ודמוקרטיה בין הים לנהר, תל-אביב: רסלינג.
    ♦ יהודה שנהב, 2010. במלכודת הקו הירוק: מסה פוליטית יהודית, תל-אביב" עם עובד.
    ♦ Neve Gordon, 2008. Israel's Occupation, Berkeley: University of California Press.
    ♦ Adi Ophir, Michal Givoni and Sari Hanafi (eds.), 2009. The Power of Inclusive Excluxion: Anatomy of Israeli Rule in Occupied Territories, Cambridge, Mass: MIT Press.

      לפני כשלושים שנה טבע מירון בנבנשתי את המונח "חמש דקות לפני חצות" (בנבנשתי 1988, 40) כדי לתאר את החשש שהכיבוש הישראלי בגדה המערבית וברצועת עזה יתקבע ויהיה למצב בלתי הפיך בזמן שחלף מאז גדל מספר המתחלים בגדה המערבית פי עשרה, והקשרים המשטריים, המשפטיים והכלכליים בין ישראל הרשמית, בגבולות 1967, לבין מסגרות החיים מעבר לקו הירוק, הלכו והתהדקו. עמדתו של בנבנשתי, שהיתה חריגה בזמנה, הולכת ונעשית מקובלת על מספר גדל ו הולך של אנשים המעורים בנעשה בשטחים…
    20.00 חינם!
  • בין ספרים – על הניאו-ציונות

    ♦ אלחנן יקירה, 2004. פוסט-ציונות, פוסט-שואה: שלושה פרקים על הכחשה, השכחה ושלילת ישראל, תל-אביב: עם עובד.
    ♦ גדי טאוב, 2007. המתנחלים והמאבק על משמעותה של הציונות, תל-אביב: ידיעות אחרונות.
    ♦ שמואל הספרי ואלדד יניב, 2009. מניפסט השמאל הלאומי, תל-אביב–יפו: הוצאה עצמית.
    ♦ רונן שובל, 2010. אם תרצו: כוכב מישראל — מניפסט לציונות המתחדשת, ירושלים: הוצאת מס.

    בשנים האחרונות הולכת ומתעצמת בשיח הציבורי בישראל תופעה חדשה, הרווחת בפרט בזירות מסוימות ובולטת אף בדרגים הפוליטיים הגבוהים. אפשר להגדיר תופעה זו כזרם פוליטי רעיוני שכותרתו הרחבה "ניאו-ציונות". זרם זה בא לידי ביטוי באופנים שונים, החל מדיונים על תוכניות הלימודים במערכת החינוך התיכונית והאקדמית בישראל (השיח הסוער סביב מידת ציוניותה של האקדמיה הישראלית הגיע עד לוועדת החינוך של הכנסת ולישיבות הממשלה, והוא תוצאה מובהקת של השפעות הניאו-ציונות), דרך התכנים התרבותיים המוצגים במחזות, בסרטים ובספרים, וכלה בשאלות כלליות בנוגע לדמותה של הציונות העולות בפורומים פוליטיים שונים.

    20.00 חינם!
  • בין ספרים – במו ידיה: האחריות הנשית על העקדה ב"אשה בורחת מבשורה" לדוד גרוסמן

    "תראי אותךְ, כמה יפה ומסודר את לוקחת פה את בנךְ, את כמעט יחידךְ, אשר אהבתְ נורא" (גרוסמן 2008, 98).

    מאז סוף שנות השבעים חוקרי תרבות וספרות רבים עמדו על כך שהסיפור המקראי על עקדת יצחק מתפקד בתרבות העברית כבר מראשיתה כנרטיב מרכזי בתיאור הגורל היהודי לאורך הדורות, וביתר שאת, בתיאור כינון המדינה והמלחמה המתמשכת על המשך קיומה…

    20.00 חינם!