רב-תרבותיות במוזיאון: מבט על גזע, מגדר ותצוגה בישראל נועה חזן
More
ועה חזן בוחנת במאמרה את רטוריקות התצוגה החזותיות שבאמצעותן משוכתב הסיפור הלאומי במוזיאונים שונים ברחבי ישראל. לטענתה, גם כיום, כשאוצרים מודעים לצורך לשקף את אופייה הרב-תרבותי של החברה בישראל, עדיין מונהגת במוזיאונים חלוקה קשיחה בין מחלקות של אמנות, אתנוגרפיה וארכיאולוגיה. החלוקה הזאת, ששורשיה במאה התשע-עשרה, מאפשרת למוזיאונים לאמץ לכאורה גישה אוצרותית רב-תרבותית ולתת במה למגוון קהילות בחברה בישראל שהודרו מן התצוגות בעבר – אבל לעשות זאת מבלי לערער, לאמִתו של דבר, על מאזן הכוחות האתני המושל בישראל. וכך, תלבושות של קהילות מזרחיות הנלבשות גם כיום מוצגות כאתנוגרפיה; חפצי יומיום פלסטיניים, שהיו בשימוש עד אמצע המאה העשרים, מוצגים כארכיאולוגיה; ואילו יצירות מלפני מאה שנים שצוירו בידי אמנים אירופים מוצגות כאמנות לאומית-ישראלית. בדרך זו המוזיאונים הלאומיים משמרים את נרטיב העל הלאומי-אתנוצנטרי גם בתקופה שבה מתערערים, במציאות, יחסי הכוחות הלאומיים.