יאלי השש מצביעה על הצורך לפתח מסגרות תיאורטיות אשר יסייעו לפענח את המבנים החברתיים הקושרים מזרחים רבים בפריפריה אל השוליים – או לחלופין מסייעים להם לשגשג. לטענתה, השתייכותם של המזרחים בישראל אל ההגמוניה היהודית מעצבת ומכתיבה את חייהם לא פחות מתהליכי הדרתם. כדי להבין את הדינמיקה המורכבת הזו ומתוך כך גם להשיב אל השיח הפוסטקולוניאלי את הדיון בקשרים ההיסטוריים בין עוני לבין קולוניאליזם, השש מציעה את מושג ה-white trash האמריקני כמסגרת מושגית אנלוגית. באמצעות הדימוי המבזה של לבנים עניים, בורים וצעקניים – הכרוך בעובדה שלמרות התכונות השליליות המזוהות אִתם, הם בכל זאת "לבנים" – אפשר לחשוב מחדש על הקשר שבין שייכות להדרה של מזרחים בישראל. השש בוחנת קשר זה דרך שילוב מרתק בין הבחנות תיאורטיות לזיכרונות אוטוביוגרפיים.