• מסה וביקורת – אנשים שאינם במקומם: לכלוך בהודו ובישראל

    בעיני ישראלים רבים הודו היא מקום מושך ודוחה כאחת. צעירים ומבוגרים, תרמילאים ותיירים,
    סופרים, אינטלקטואלים, אנשי דת ואנשי עסקים — כולם נוהרים בהמוניהם מישראל אל תת–
    היבשת העצומה, ועבור מקצתם היא אף נעשית משאת נפש, יעד לביקורים חוזרים ונשנים
    ולעתים אפילו מרכז חיים אלטרנטיבי או עיקרי. ואולם לנוכח הלכלוך בהודו מתעוררים אצל
    רבים מהמבקרים הישראלים רגשות אמביוולנטיים. הם מתקשים ליישב את האובססיה ההודית
    לרחצה ולטקסי טהרה עם הזבל הנערם בכל מקום, ואינם מבינים כיצד מתקיימות שכונות העוני
    המזוהמות, על מיליוני שוכניהן העניים, לצד מגדלי הדירות האולטרה–מודרניים שמהם משקיפים
    שועי ארץ על בני עמם העניים. ארץ של ניגודים? בהחלט. האם אפשר, על כל פנים, להתעלות
    אל מעבר לקלישאה זו ולגבש תובנות כלשהן על הודו המודרנית מתוך הדיון בלכלוך ההודי?
    האם אפשר להתבונן גם בישראל מבעד לאותה פריזמה? במסה זו נציע לקוראים הישראלים
    לחשוב מחדש על מה שנראה להם "לכלוך בהודו" ונצביע על התובנות שאפשר לשאוב מחשיבה
    מחודשת זו בכל הנוגע לתפיסה של הלכלוך בישראל. בבסיס הדיון עומדת ההנחה שניתן ללמוד
    רבות על החברה מתוך מה שהיא פולטת ומן האופנים שבהם היא מתמודדת עם האשפה שהיא
    מייצרת, בין שמדובר בזבל (waste) ובין שמדובר…

    20.00 חינם!
  • מסה וביקורת – גוף, מצלמה, צבע: תצלומי הגוף היהודי-הודי

    במסה זו אני בוחנת שני מאגרים של תצלומים כדי להתחקות באמצעותם על ייצוגו הוויזואלי
    של הגוף היהודי–הודי — בפרק זמן אחד, בשני מרחבים גיאוגרפיים. מאגר אחד הוא האלבום
    קהילות ומשפחות קוצ'ין בעין המצלמה בהוצאת מרכז מורשת יהדות קוצ'ין (שחף 2014),
    הכולל תצלומים מהשנים 1950-1940 שבהם תיעדו בני הקהילה את עצמם לפני עלייתם
    ארצה. בשל תהליך העלייה הארוך, ברור כי הידיעה בדבר העלייה המתוכננת לישראל ריחפה
    זמן רב באוויר. אין ספק שתצלומים ייצוגיים אלו, שצולמו לעתים בנוכחות שליחים שונים
    מישראל, נתפסו כתעודת הזהות החזותית של הקהילה.
    המאגר השני כולל תצלומים רשמיים המוצגים באתר לשכת העיתונות הממשלתית
    ומתעדים את רגעי המפגש של העולים מהודו עם המרחב הישראלי. תצלומים אלו מציגים
    דימויים חזותיים סותרים של הגוף היהודי: מאחורי דימוי הגוף הכהה, העוטה בד (שנחשב
    בעיניים מערביות ללבוש נשי ולעתים אינו נחשב כלל לבגד ממש) ניצב דימוי אחר, שאיננו מיוצג בתצלומים בפועל אבל הכמיהה אליו חולשת…

    20.00 חינם!
  • מסה וביקורת – על תפקיד החוקה בתנאים של אי-הסכמה לאומית: מבוא לנאומו של ב"ר אמבדקר באספה המכוננת של הודו בנובמבר 1948

    בעמודים הבאים אנו מביאים נוסח עברי של קטע מרכזי מאחד הנאומים המפורסמים ביותר
    שנישאו במהלך דיוני האספה המכוננת של הודו, שעליה הוטלה משימת ניסוח החוקה עם
    הקמתה של הודו העצמאית. הנואם היה ד"ר בהימראו ראמג'י אמבדקר (Bhimrao Ramji
    Ambedkar), שר המשפטים הראשון של הודו העצמאית והמנסח המרכזי של החוקה. בהיותו
    בן לקסטת הדלית, המכונה גם קסטת הטמאים, ביקש אמבדקר להשתמש בכתיבת החוקה
    למען ביטול שיטת הקסטות בחברה ההודית. הודות למאבקו למען שוויון חברתי, רבים
    בציבור ההודי — ובמיוחד בני הדלית — רואים בו גיבור לאומי. אף על פי כן, אמבדקר
    לא זכה לתשומת הלב האקדמית והספרותית הרחבה שלה זכו "אבות מייסדים" אחרים כמו
    גנדהי ונהרו. רק בשנים האחרונות החלו להתפרסם ביוגרפיות שלו…

    20.00 חינם!
  • מסה וביקורת – מתוך נאום באספה המכוננת של הודו, 4 בנובמבר 1948

    […] נטען כי אין כל חידוש בטיוטת החוקה, שכמחצית ממנה הועתקה מתוך "חוק ממשלת
    הודו" משנת 1935, ושיתִרתה שאוּלה מחוקות של מדינות אחרות. מעט מאוד ממנה יכול
    להיחשב למקורי.
    מן הראוי לשאול אם ייתכנו חידושים בחוקה שנוסחה בשעה זו בהיסטוריה של העולם.
    יותר ממאה שנים חלפו מאז נוסחה החוקה הראשונה. בעקבותיה הלכו מדינות רבות והעלו את
    חוקותיהן על הכתב. זה מכבר הוכרע מה צריך להיות טווח יריעתה של חוקה. וגם היסודות
    הדרושים לחוקה הוכרו כבר בכל העולם. לנוכח עובדות אלה, כל החוקות צריכות לִדמות
    זו לזו…

    20.00 חינם!
  • מסה וביקורת – ההיסטוריה הדתית של ההינדואים וההווה הליברלי של הודו

    שלושה במרס 2010 שלח אדם ששמו דינאנאט באטרה (Dinanath Batra) מכתב התראה
    משפטי לפרופ' ונדי דוניגר ולמו"ל שלה "פנגווין הודו" בעניין ספר שכתבה. דוניגר היא
    חוקרת ידועה של דרום אסיה ומרצה באוניברסיטת שיקגו, בעלת קריירה אקדמית מפוארת בת
    יותר מארבעים שנה, עשרות פרסומים עטורי פרסים שמהם מרבים לצטט, שני תוארי דוקטור
    מאוניברסיטת אוקספורד ומאוניברסיטת הרוורד וצי של תלמידים הפזורים כיום ברחבי
    העולם. הערת שוליים שתִמנה את כל הישגיה תהיה ככל הנראה ארוכה מרשימה זו. באטרה,
    מורה בגמלאות, עומד בראש "שיקשה באצ'או אנדולאן" (מערכה להצלת החינוך), ארגון
    שקשריו עם ארגוני ימין הינדואיים קיצוניים…

    20.00 חינם!
  • מסה וביקורת – "הודו לה' כי טוב": מבט על ישראלים (י)הודים לאור תזת מִזרוח המערב

    הרוחניות האלטרנטיבית בישראל כיום — מרחב הניו אייג', כפי שאפשר לכנות זאת —
    גדושה בזיקות בין המסורת היהודית למסורות הודיות. זיקות אלה נתפסות טבעיות הודות
    להשקפה הפֶּרֵניִאָליסטית, שלפיה מקור כל הדתות והתרבויות בגרעין אמת עתיק משותף. לפי
    תפיסה זו, הדתות המוכרות לנו כיום הן תוצאה של סילוף או של אי–הבנה של אותו גרעין.
    גם היהדות מקורה באותו גרעין אמת עתיק, אבל חלקים ממנה אבדו, מסיבות שונות, בדרך
    הארוכה שעברה מאז. את החלקים החסרים, כך על פי אותה השקפה, אפשר לשחזר או לתקן
    מתוך היכרות עם מסורות אחרות, ובראשן מסורות הודיות.
    ואמנם, ישראלים רבים החוזרים מהודו, עם שלל החוויות הדתיות/רוחניות שחוו במסעם,
    מאמינים כי פגשו שם בחלקים החסרים של היהדות. רבים מהם מצטטים גרסה זו או אחרת של
    המסורות היהודיות המספרות על המתנות שהעניק אברהם אבינו לבני פילגשיו…

    20.00 חינם!
  • מסה וביקורת – למפות את המרחב ואת הזמן: מסר מתת–היבשת ההודית

    האם ידע ביאליק סנסקריט ושאל ממנה אל העברית את התבנית השירית הפופולרית ביותר שלה, שירי שליח? ואולי ידע שפה הודית או דרום–אסיאתית אחרת — טמילית (Tamil), סינהלה (Sinhala), גוג'ראטית (Gujarati) או בנגלית (Bengali), שפות שבכולן יש קורפוסים גדולים של שירי שליח, וברבים מהם השליחים הם ציפורים? כמו בשירו של ביאליק "אֶל הַצִּפֹור", גם בשירים הדרום–אסיאתיים נוטה השליח להיות אילם, משתתף דמיוני בשיח פנימי שמתחולל כולו אצל הדובר (או המשורר). גם אם שתיקתו של השליח מעוררת תסכול מסוים אצל השולח, או בשירו של ביאליק אצל מי שמצפה למסר, אין לראות בה סרבנות מכּוונת. כבר בשיר היסוד של הז'אנר, "ענן שליח" של קאלידאסה (Kālidāsa), שנכתב במאה הרביעית או החמישית לספירה, נדרש גיבור השיר במפורש…

    20.00 חינם!