-
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
מסה וביקורת – בין הכרה להזרה: מיכאל פייגה (1957–2016)
בעודי מתלבט כיצד לפתוח מסה המוקדשת לדיון בעבודתו של מיכאל פייגה לא יכולתי שלא לחשוב על האופן שבו ניתח את הנצחתו של פעיל שלום עכשיו אמיל גרינצווייג, אשר נרצח ב־1983 בהפגנת מחאה שקיימה התנועה בירושלים (פייגה 1997; 1999). השאלה כיצד לזכור את גרינצווייג הציבה אתגר בפני שלום עכשיו, אשר ביקשה להיות בה בעת תנועת המונים וארגון המקדֵש אינדיבידואליזם. מיכאל הראה כיצד הנציחו לבסוף הפעילים את זכרו של גרינצווייג, באמצעות טקסים שעוצבו ככנסים אקדמיים שבהם נבחנו רעיונות שונים הקשורים לדמוקרטיה ולמאבק אזרחי. בצורה זו הנציחה שלום עכשיו את גרינצווייג כאינדיבידואל בעל בחירה ורצון עצמאיים, ובמקביל הבנתה את דמותה כקהילה אינטלקטואלית המבקשת לחזק את ישראל כחברה דמוקרטית המסוגלת לקיים דיון פתוח ברמה גבוהה, שבו הטיעון החזק יותר זוכה. לפי מיכאל, פעולות הנצחה אלו מאפשרות לבחון את מקומה של שלום עכשיו
בשיח הפוליטי בישראל ואת השינוי שהיא מציעה לחולל בו (Feige 1999).מסה זו ממחישה אף היא את תובנותיו של מיכאל לגבי האופן שבו זהותנו החברתית משפיעה על הדרך שבה אנו מבקשים לעצב צורות שונות של זיכרון. כמו ה"כנס־טקס", שנועד לזכור את גרינצווייג האינדיבידואל ובה בעת להעניק לשלום עכשיו צביון של תנועה קולקטיבית, כך מסה זו מבקשת להנציח חבר קהילה שקיפח את חייו ובו בזמן לבצר את זהותנו הקבוצתית כחוקרי החברה שבה אנו חיים. כמו כן היא מבקשת להביע כאב אישי על לכתו של מיכאל, ולהנציח את זכרו באמצעות התבוננות מחודשת בהגותו, ובאופן בלתי נמנע היא גם תציע ביקורת על אחדות מתובנותיו. בעמודים הבאים אסקור בקצרה את עיקרי מחקרו של מיכאל על גוש אמונים ושלום עכשיו ועל יחסן של תנועות אלו לנוכחות הישראלית בשטחים. לאחר מכן אמקם את עבודתו בתוך השיח הכללי של "לימודי הכיבוש" בישראל ואתמקד בתרומתה לגוף ידע זה ובדרכים שהיא מאפשרת לנו להבין כיצד כתיבה על נושא המחקר משתתפת באופן מודע ובלתי מודע בעיצובו כאובייקט פוליטי ולא רק מחקרי.
₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view -
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
מסה – "נמחק את עברם של אלה שיש להם עבר": הפרוטוקול המלא של פגישת הפנתרים השחורים עם ראש ממשלת ישראל, אפריל 1971
₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view -
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
מסה – גופיית אבא: הגוף הבוצ'י בפנייה לאחר
₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view -
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
בין ספרים – במו ידיה: האחריות הנשית על העקדה ב"אשה בורחת מבשורה" לדוד גרוסמן
"תראי אותךְ, כמה יפה ומסודר את לוקחת פה את בנךְ, את כמעט יחידךְ, אשר אהבתְ נורא" (גרוסמן 2008, 98).
מאז סוף שנות השבעים חוקרי תרבות וספרות רבים עמדו על כך שהסיפור המקראי על עקדת יצחק מתפקד בתרבות העברית כבר מראשיתה כנרטיב מרכזי בתיאור הגורל היהודי לאורך הדורות, וביתר שאת, בתיאור כינון המדינה והמלחמה המתמשכת על המשך קיומה…
₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view -
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
בין ספרים – היחסים הצבאיים–אזרחיים בישראל: המחלוקת והחוליה החסרה
- ♦ לוי, יגיל, 2010. מי שולט על הצבא? בין פיקוח על הצבא לשליטה בצבאיות, ירושלים: מאגנס.
- ♦ שפר, גבי, אורן ברק ועמירם אורן (עורכים), 2009. צבא שיש לו מדינה? מבט מחודש על יחסי התחום הביטחוני והאזרחי בישראל, ירושלים: כרמל.
- ♦ Barak, Oren, and Gabriel Sheffer (eds.), 2010. Militarism and Israeli Society, Bloomington: Indiana University Press.
בשנים האחרונות חקר היחסים הצבאיים–אזרחיים בישראל זוכה לעדנה שלא ידע כמותה. היא באה לידי ביטוי לא רק בהתפתחות כמותית ואיכותית במחקר האקדמי המקומי בתחום זה ובשימוש הגובר בתיאוריות עדכניות, אלא גם בשפע של אוטוביוגרפיות וספרי עיון פרי עטם של מדינאים, פוליטיקאים ואנשי צבא. בדצמבר 2011 אף נערך במכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן כנס רב משתתפים ומושבים שבו, בין השאר, צוין ייסודה של אגודת חוקרי צבא–חברה בישראל. כאן יש להעיר כי תרגום המונח Civil–Military Relations לעברית מהותי לעניין תחום המחקר. אני מעדיף את המונח "היחסים הצבאיים–אזרחיים" על פני "יחסי צבא–חברה", השגור בקהילה המקצועית בארץ, משום שהוא מדויק יותר מבחינה לשונית ומשום שהמילה "אזרחי" כוללת בתוכה לא רק את ה"חברתי" אלא גם את ה"פוליטי". לא פחות חשוב מכך: התרגום "יחסים צבאיים–אזרחיים" משקף את המחלוקת המרכזית הניטשת בקהילת המחקר: המחלוקת בדבר תקפוּת ההבחנה בין ה"צבאי" לבין ה"אזרחי" בישראל…
₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view -
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
בין ספרים – הצפנה/פענוח ו"המפנה התמונתי" בשיח הפוסטקולוניאליסטי
₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view -
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
בין ספרים – זמן המתנחלים
₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view -
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
בין ספרים – להתיר את הקשירה הפנימית: כתיבה על הגוף השמן בתרבות של רזון
₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view -
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
בין ספרים – פמיניזם ומפשט: בין הנחות מודרניסטיות להדוניזם של הביקורת
₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view -
הוסף לעגלת הקניותQuick view
להפוך את אלקודס לאורשלים: מחיקה והתנגדות במצב של קולוניאליזם התיישבותי מתהווה
מאמר זה בוחן את מעמדם של הפלסטינים באלקודס ואת תהליכי הייהוד של ירושלים המזרחית כמקרה של קולוניאליזם התיישבותי בהתהוות. שיטת המחקר משלבת בין ניתוח של פרקטיקות קולוניאליות – דמוגרפיות, משפטיות וסימבוליות – שמטרתן יצירת מציאות אתנית יהודית הגמונית במזרח ירושלים, לבין תיאור פנומנולוגי אישי של חוויית הייהוד ושל ההתמודדות הפרטית של המחברת עם הרדיפה הממסדית. המאמר ינתח את מעמד תושב הקבע של הירושלמים הפלסטינים – מעמד שכופה עליהם ארעיות ולימינליות מבנית וממקם אותם על הסף בין האזרח המוכל לבין הנתין המורחק – אך בו בזמן יתאר כיצד הילידים הפלסטינים יכולים, בכוח ההתנגדות שלהם, לפגוע בתהליך הקולוניאלי של ייהוד המרחב, וזאת בניגוד לכמה תיאוריות הרואות בפרויקט הקולוניאלי ההתיישבותי תהליך דטרמיניסטי.
הוסף לעגלת הקניותQuick view -
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
מסה – ארבע הערות בעקבות העתקת עץ שקמה
₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view -
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
מסה וביקורת – מתוך נאום באספה המכוננת של הודו, 4 בנובמבר 1948
[…] נטען כי אין כל חידוש בטיוטת החוקה, שכמחצית ממנה הועתקה מתוך "חוק ממשלת
הודו" משנת 1935, ושיתִרתה שאוּלה מחוקות של מדינות אחרות. מעט מאוד ממנה יכול
להיחשב למקורי.
מן הראוי לשאול אם ייתכנו חידושים בחוקה שנוסחה בשעה זו בהיסטוריה של העולם.
יותר ממאה שנים חלפו מאז נוסחה החוקה הראשונה. בעקבותיה הלכו מדינות רבות והעלו את
חוקותיהן על הכתב. זה מכבר הוכרע מה צריך להיות טווח יריעתה של חוקה. וגם היסודות
הדרושים לחוקה הוכרו כבר בכל העולם. לנוכח עובדות אלה, כל החוקות צריכות לִדמות
זו לזו…₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view
- ראשי
- על אודות
- גיליונות קודמים
- גיליון 57 | חורף 2023
- גיליון 56 | קיץ 2022
- גיליון 55 | חורף 2021
- גיליון 54 | קיץ 2021 | דרום
- גיליון 53 | חורף 2020
- גיליון 52 | הימין החדש
- גיליון 51 – בעלי חיים
- גיליון 50 | חורף 2018
- גיליון 49 | חורף 2017
- גיליון 48 | קיץ 2017
- גיליון 47 | חורף 2016 – ההתנחלויות: פרספקטיבות חדשות
- גיליון 46 | קיץ 2016
- גיליון 45 | חורף 2015
- גיליון 44 | קיץ 2015 – הודו / ישראל
- גיליון 43 | סתיו 2014
- גיליון 42 | אביב 2014
- גיליון 41 | קיץ 2013
- גיליון 40 | קיץ 2012 – השואה והדיסציפלינות
- גיליון 39-38 | חורף 2011
- גיליון 54 | קיץ 2021 | דרום
- גיליון 55 | חורף 2021
- גיליון 56 | קיץ 2022
- גיליון 37 | סתיו 2010
- גיליון 25 | סתיו 2004 – ארוטיקה ופריון
- גיליון 11 | חורף 1997
- גיליון 57 | חורף 2023
- הנחיות להגשת כתבי יד
- רכישת מינוי
- חיפוש מתקדם
- צרו קשר