• Peter Beinart, 2012. The Crisis of Zionism, New York: Picador, a Times Book, Henry holt and Company.
• Judith Butler, 2012. Parting Ways: Jewishness and the Critique of Zionism, New York: Columbia University Press.
• Norman Finkelstein, 2012. Knowing too Much: The American Jewish Romance with Israel is Coming to an End, New York and London: Or Books.

ראשיתה של רשימה זו בשיחתי עם אחד מפעילי הקהילה היהודית בשיקגו שבה בחנו את האתגרים שמציבה ישראל לקהילה היהודית האמריקנית. בחלקה הראשון של השיחה התמקד בן שיחי במחקר מוקדם שלי על סובלנות ופלורליזם דתי. ניכר כי הנושא חשוב בעיניו, והוא דיבר בכעס על הדומיננטיות של האורתודוקסיה בישראל, שמתיימרת להכתיב תפיסה דתית לא סובלנית גם ליהודי התפוצות. אני, כמעט באופן טבעי, עברתי לתחום משיק: התפיסות השמרניות והחשדניות ששולטות בשיח הפוליטי הישראלי, בעיקר בכל הנוגע ליחסים עם הפלסטינים שבתוך גבולות ישראל ומחוץ לה. בנקודה זו חל שינוי חד בנתיב השיחה, ובן שיחי החליף את הטון הביקורתי בהגנה טוטלית על העמדות הישראליות. במקום לדבר בשבח הפתיחות והסובלנות, הוא התמקד בסכנות הקיומיות המאיימות על ישראל, וטען שהן מצדיקות חשדנות כלפי כל אפשרות של הידברות. לאחר שבחלק הראשון של השיחה דיבר עמי במטבעות לשון שמאלניות ליברליות, לפתע נקט הפעיל היהודי עמדה שמאפיינת בדרך כלל את האגף השמרני בפוליטיקה האמריקנית. לא הייתה זו הפעם הראשונה שנתקלתי בפער בין עמדות ליברליות ושמרניות שנוקטים כמעט בעת ובעונה אחת יהודים אמריקנים תומכי ישראל. וכמו בפעמים הקודמות, גם בפעם הזו מצאתי עצמי מופתע ומתקשה לפענח את מה שנראה לכאורה כדיסוננס.

המסה הנוכחית מוקדשת לבחינת תקפותו של הטיעון בדבר מנגנון הפיצוי של ההתנחלות לנוכח התמורות שחלו בחברה הישראלית בעשור האחרון. המסקנה העולה מן המסה היא שככל שמשטר ההפרטה התבסס, כן נשחקה השפעתם של מנגנוני הפיצוי שכונן הימין ובהם גם זה של ההתנחלות. כדי להוסיף ולשמר את תמיכתם של נפגעי פירוק מדינת הרווחה — שהתגבשו בינתיים למעמד חדש ומובחן: "המעמד הפגיע" — פיתח הימין מנגנון פיצוי נוסף: חקיקה אנטי־דמוקרטית, המתנה זכויות אזרחיות וחברתיות בנאמנות לימין. מנגנון פיצוי זה הולך וממוסד בעשור האחרון בשיטת ממשל שתוגדר להלן במושג "שלטון הנאמנות".