-
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
בין ספרים – פלסטין עצמאית: הבטחה שטרם נתממשה
₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view -
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
מסה וביקורת – "הודו לה' כי טוב": מבט על ישראלים (י)הודים לאור תזת מִזרוח המערב
הרוחניות האלטרנטיבית בישראל כיום — מרחב הניו אייג', כפי שאפשר לכנות זאת —
גדושה בזיקות בין המסורת היהודית למסורות הודיות. זיקות אלה נתפסות טבעיות הודות
להשקפה הפֶּרֵניִאָליסטית, שלפיה מקור כל הדתות והתרבויות בגרעין אמת עתיק משותף. לפי
תפיסה זו, הדתות המוכרות לנו כיום הן תוצאה של סילוף או של אי–הבנה של אותו גרעין.
גם היהדות מקורה באותו גרעין אמת עתיק, אבל חלקים ממנה אבדו, מסיבות שונות, בדרך
הארוכה שעברה מאז. את החלקים החסרים, כך על פי אותה השקפה, אפשר לשחזר או לתקן
מתוך היכרות עם מסורות אחרות, ובראשן מסורות הודיות.
ואמנם, ישראלים רבים החוזרים מהודו, עם שלל החוויות הדתיות/רוחניות שחוו במסעם,
מאמינים כי פגשו שם בחלקים החסרים של היהדות. רבים מהם מצטטים גרסה זו או אחרת של
המסורות היהודיות המספרות על המתנות שהעניק אברהם אבינו לבני פילגשיו…₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view -
הוסף לעגלת הקניותQuick view
מסה וביקורת – על המודרניזציה שלוחת הרסן של העבר: התוכנית לבניית "מרכז קדם" בחניון גבעתי בירושלים
תרומתה של הארכיאולוגיה להעמקת הנוכחות היהודית במזרח ירושלים ניצבת במוקד המסה של אלונה נצן-שיפטן, הבוחנת את ההיפוך התודעתי המקופל באוקסימורון ״פיתוח העבר״ – כלומר, הניסיון להחיל תהליכי פיתוח, תשתיות ומודרניזציה גורפת על אתרים עתיקים שחשיבותם נעוצה לכאורה באותנטיות של עתיקותיהם ובעמידותן בפגעי הזמן. ההיפוך הזה מגדיר במידה רבה את תוכניתה של עמותת אלע״ד לבנות בחניון גבעתי הסמוך לשער האשפות מרכז מבקרים אדיר ממדים (16,491 מ״ר שטחו) בבעלות פרטית. לטענת נצן-שיפטן, עוצמתו של ההיפוך טמון בצימוד של ארכיאולוגיה ותיירות, המאפשר להמיר הון פוליטי (ייהוד סילואן) בהון כלכלי ותרבותי (פיתוח הגן הלאומי ועתיקותיו). המרה זו נדרשת לשם יישום יצירתי ויקר של חוק העתיקות, שגורם להפרה בוטה של עקרונות תכנון העיר והשימור למרגלות הר הבית.
הוסף לעגלת הקניותQuick view -
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
בין ספרים – זמן ומרחב: שלבים בפרדיגמה הבין-דורית של המאבק המזרחי
₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view -
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
בין ספרים – היסטוריה מצולמת של פלסטין
₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view -
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
בין ספרים – כשהאהבה מקלקלת את השורה: הציונות הדתית ובעיית הרווקוּת המתמשכת
₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view -
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
מסה וביקורת – למפות את המרחב ואת הזמן: מסר מתת–היבשת ההודית
האם ידע ביאליק סנסקריט ושאל ממנה אל העברית את התבנית השירית הפופולרית ביותר שלה, שירי שליח? ואולי ידע שפה הודית או דרום–אסיאתית אחרת — טמילית (Tamil), סינהלה (Sinhala), גוג'ראטית (Gujarati) או בנגלית (Bengali), שפות שבכולן יש קורפוסים גדולים של שירי שליח, וברבים מהם השליחים הם ציפורים? כמו בשירו של ביאליק "אֶל הַצִּפֹור", גם בשירים הדרום–אסיאתיים נוטה השליח להיות אילם, משתתף דמיוני בשיח פנימי שמתחולל כולו אצל הדובר (או המשורר). גם אם שתיקתו של השליח מעוררת תסכול מסוים אצל השולח, או בשירו של ביאליק אצל מי שמצפה למסר, אין לראות בה סרבנות מכּוונת. כבר בשיר היסוד של הז'אנר, "ענן שליח" של קאלידאסה (Kālidāsa), שנכתב במאה הרביעית או החמישית לספירה, נדרש גיבור השיר במפורש…
₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view -
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
בין ספרים – החיפוש אחר מוצא בבלשנות העברית/הישראלית
₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view -
הוסף לעגלת הקניותQuick view
מסה וביקורת – האלימות שבין מבט למגע: רוחות הרפאים של מדעי הכיבוש
עמרי גרינברג סוקר את ספרה החדש של גיל הוכברג, שעוסק בסוגיות של מבט וייצוג חזותי כמפתח להבנת היחסים הקולוניאליים בין הציונות לפלסטינים. באמצעות הדיון בספר גרינברג מציע בחינה ביקורתית של השיח האקדמי על אודות הכיבוש: לטענתו, ההתמקדות (המתודולוגית והאנליטית) של "מדעי הכיבוש" בהיבטים ויזואליים וסמליים דחקה את העיסוק המפורש, ההכרחי, באלימות ובמגע הפיזי. כתוצאה מכך, נותרה הספרות האקדמית שמבקרת את הכיבוש כשהיא מנותקת ומתעלמת ממציאות החיים הפלסטינית, וניתוק והתעלמות אלה עולים בקנה אחד עם התביעה הציונית ההגמונית להפרדה. במטרה להנכיח את "רוח הרפאים" של האלימות, גרינברג בוחן כיצד היא מוצגת בשני טקסטים שאינם אקדמיים – הסרט עדויות (אידו סלע) והספר משוררים לא יכתבו שירים (רולי רוזן ואילנה המרמן).
הוסף לעגלת הקניותQuick view -
הוסף לעגלת הקניותQuick view
מסה וביקורת – תיק עבודות: להביט מקרוב מדי – רוואבי באמנות העכשווית בישראל
המסה של גלעד רייך מקדימה את תיק העבודות שאצר במיוחד לגיליון זה – יצירות של אמנים יהודים-ישראלים העוסקים בעיר הפלסטינית רוואבי, ההולכת ומוקמת בשטח A, מצפון לרמאללה. מבקריה של רוואבי רואים בה מיזם כלכלי הנועד להבנות בורגנות פלסטינית המבוססת על צרכנות וקידום אישי, ועושה זאת על ידי מחיקת הכיבוש מהשיח הציבורי ומהמרחב הפיזי; אין פלא שרוואבי מכונה לעתים "התנחלות פלסטינית". בעקבות שיחות שניהל עם האמנים גסטון צבי איצקוביץ, ניר עברון ואתי שוורץ — שעבדו בעיר ותיעדו אותה — מבקש רייך לברר כיצד הדמיון של רוואבי לעיר מודיעין או לשכונת הר חומה משפיע על התפיסות הסטריאוטיפיות שדרכן רואים הישראלים את הפלסטינים; מהי המשמעות של מהלך אדריכלי-מרחבי דורסני כזה כשהוא נעשה על ידי הפלסטינים עצמם בשם מטרות לאומיות; ומהי תגובתם לטענות שיצירתם נסמכת על מציצנות, תחושת אדנות וניצול.
הוסף לעגלת הקניותQuick view -
הוסף לעגלת הקניותQuick view
מסה וביקורת – שיח, אמת היסטורית וקידוש המטרה: על ניהול המשא ומתן להסכמות יוזמת ז'נבה
מסתו של יובל בנזימן עוסקת ביוזמת ז'נבה – טיוטה להסכם קבע ישראלי–פלסטיני שנחתמה בסוף שנת 2003. היוזמה נולדה על רקע כישלון ועידת קמפ דייוויד השנייה בקיץ 2000, כישלון שהוביל לאובדן אמון בקרב שני הצדדים בעצם היכולת להגיע להסכם שלום. מטרתה של יוזמת ז'נבה, לפחות מבחינת המשתתפים הישראלים (שהיו אופוזיציוניים לשלטון, בניגוד למשתתפים הפלסטינים, שהיו מזוהים עם ראשי ההנהגה הפלסטינית), הייתה להפריך את ה"אמת" שטיפח השלטון, שלפיה "אין פרטנר" להסכם שלום בצד הפלסטיני. ואולם, בנזימן מראה שעל מנת להצליח להסכים על נוסח שלכאורה מסיים את הסכסוך באופן מוחלט הפעילו הצדדים מנגנוני השתקה של סוגיות שסברו כי יסכנו את האפשרות להגיע להסכם. במילים אחרות, המחיר של השגת הסכם שיציג "אמת" אחרת מזו של המחזיקים בכוח השלטון היה אפוא להשתיק קולות ואמיתות – ובעיקר להימנע מלעסוק בשאלות בעלות מאפיינים היסטוריים-נרטיביים.
הוסף לעגלת הקניותQuick view -
הוסף לעגלת הקניותQuick view
מסה וביקורת – שוטרים ופקידים: אלימות וריכוזיות בישראל
אסתר הרצוג מציעה קריאה עדכנית בספרו של האנתרופולוג עמנואל מרקס, ההקשר החברתי של התנהגות אלימה, לרגל פרסומו מחדש בעברית. המושג "אלימות מדינתית", שניצב בלב המסה שלה, משמש בסיס להשוואה בין מחקרו של מרקס, שפורסם לראשונה ב-1976, לבין הספר ארץ מאובטחת של אראלה שדמי (2012). ההשוואה ממחישה שמגמות של ניאו-ליברליזציה והפרטה אמנם שינו את הדרכים שבהן המדינה מפעילה אלימות, אך לא הפחיתו מעוצמתה. עם זאת, הרצוג מזהירה מפני הצגת יחסי הכוח שבין המדינה לאזרחים כמקובעים, ומזכירה עד כמה רלוונטיות הנחיותיו של מרקס: להבינם בהקשרים של מצבים דינמיים ויחסים דו-כיווניים.
הוסף לעגלת הקניותQuick view
- ראשי
- על אודות
- גיליונות קודמים
- גיליון 57 | חורף 2023
- גיליון 56 | קיץ 2022
- גיליון 55 | חורף 2021
- גיליון 54 | קיץ 2021 | דרום
- גיליון 53 | חורף 2020
- גיליון 52 | הימין החדש
- גיליון 51 – בעלי חיים
- גיליון 50 | חורף 2018
- גיליון 49 | חורף 2017
- גיליון 48 | קיץ 2017
- גיליון 47 | חורף 2016 – ההתנחלויות: פרספקטיבות חדשות
- גיליון 46 | קיץ 2016
- גיליון 45 | חורף 2015
- גיליון 44 | קיץ 2015 – הודו / ישראל
- גיליון 43 | סתיו 2014
- גיליון 42 | אביב 2014
- גיליון 41 | קיץ 2013
- גיליון 40 | קיץ 2012 – השואה והדיסציפלינות
- גיליון 39-38 | חורף 2011
- גיליון 54 | קיץ 2021 | דרום
- גיליון 55 | חורף 2021
- גיליון 56 | קיץ 2022
- גיליון 37 | סתיו 2010
- גיליון 25 | סתיו 2004 – ארוטיקה ופריון
- גיליון 11 | חורף 1997
- גיליון 57 | חורף 2023
- הנחיות להגשת כתבי יד
- רכישת מינוי
- חיפוש מתקדם
- צרו קשר