• לא ניתן לרכוש מוצר זה.
  • קופים מצלמים

    נקודת המוצא של מסה זו היא המקרה המפורסם של תצלומי סלפי שצילם קוף מקוק מצויץ, שהצליח לשים את ידו על מצלמתו של צלם טבע בריטי ביערות אינדונזיה ב-2011. הדיוקנאות העצמיים המחויכים של הקוף הופיעו בעיתונות העולמית והציתו ויכוח משפטי וציבורי סביב שאלות של זכויות יוצרים, תמלוגים ושימוש הוגן בדימויים. לטענת טויסטר, עצם קיומו של הוויכוח מעיד על קריסתה של החלוקה הדיכוטומית המסורתית בין הטבעי והחייתי ובין האנושי והטכנולוגי, ומזמין בחינה חדשה של הצילום כמעשה ייחודי אשר משלב בין כל ההיבטים האלה. לשם כך הוא שואב מהתורה הפילוסופית הייחודית של וילם פלוסר (Flusser), בייחוד מהתשתית המושגית של ״דימוי״, ״אינפורמציה״, ״אפרטוס״ ו״תוכנה״, שפיתח במסגרת הדיון בצילום, ובוחן את הדרכים שבהן האוטומציה של הצילום שינתה את תפיסות הכוונה, הזיכרון והפעולה שלנו, עד כדי כך שבמובנים אחדים כולנו ״קופים מצלמים״.

  • תחת כפות הנמר (עם נחום גוטמן)

    במסה זו איתן בר-יוסף חוזר אל יצירתו של נחום גוטמן, שהעסיקה אותו בעבר הן כילד והן כחוקר צעיר. המסה עוסקת במפגשים המורכבים בין האמן לבין בעלי חיים – במושבה הארץ-ישראלית, בגן החיות בפריז ובג'ונגל האפריקני – ומבקשת להבין מתי ובאילו תנאים מוכן גוטמן להחליף את ההתבוננות המרוחקת בחייתי במגע פיזי ממשי. לדוגמה, מפגש נדיר כזה מתואר בפרק "תחת כפות הנמר" בספר בארץ לובנגולו מלך זולו: בר-יוסף, שכבר תיאר את המפגש מסמר השיער בין גוטמן לבין הטיגריס השרוע מעליו מפרספקטיבה פוסטקולוניאלית, כמו נענה לקריאתו של אלפונסו לינגיס ומציע כאן פרשנות חדשה, המדגישה את הקׅרבה האינטימית "בין שני היונקים האלה שכמעט מתאחדים כאן, באיור, לבשר אחד".

  • תיק עבודות – "אני הכלב שתמיד היה פה": על שלוש עבודות וידאו וציור אחד של גויה

     

    תיק העבודות מציע מבט נוסף על טשטוש הגבולות בין החייתי לאנושי דרך התמקדות בשלוש עבודות וידאו עכשוויות שעוסקות בחייהם של כלבים המשוטטים בלהקות באזורי חיץ אמנותיים ואתולוגיים שהם גם אזורי סף אורבניים ופוליטיים: אניקה אריקסון השוודית מדובבת כלבים נטושים בפאתי איסטנבול בתקופת הפגנות הענק, שכוונו, בין היתר, נגד הפיתוח המואץ והמושחת של הכרך; וים קטריז הבלגי מתעד כלבי פרא במדבריות של כווית שסועת המלחמות והניצול התעשייתי; איתי מרום הישראלי עוקב אחרי הכלבים שחיים בשטח ההפקר נטול הגבולות ורווי האלימות שבין חברון הפלסטינית לקריית ארבע היהודית. לטענת רייך, שלושתם ממקדים את מבטנו בחברו הטוב ביותר של האדם ובאופן שבו הוא עצמו מביט באדם, על מנת לחשוף את העבר המשותף הפראי והאלים שלנו, שמעולם לא הפסיק לארוב לנו מתחת למדרכות הערים ומאחורי האילוף והביות.

  • תפקיד האינטלקטואל בעידן ההכחדה

    מסה זו בוחנת את ״שאלת החיה״ על רקע העיסוק הציבורי והאקדמי העכשווי במשבר האקלים ובעידן האנתרופוקן. לטענתו של אילני, עידן זה, שבו הפכו פעולותיו של המין האנושי לכוח המשפיע ביותר על הנעשה בכדור הארץ, מציב אתגר מיוחד למסורות ההומניסטית והביקורתית של מדעי האדם, שמתקשות לחשוב על הרס הפלנטה ועל ההכחדה הזואולוגית ההמונית, שאנו עדים להם, באמצעות דרכי החשיבה והתיאור שייחודיות להן. לטענת אילני, המחשבה האנושית מעולם לא התנסתה בטרנספורמציה כה טוטלית של העולם. העובדה שהמצב הטכנולוגי ה״פוסט-טבעי״ יוצר סכנות חסרות תקדים וצורות חדשות של אלימות, שקורבנותיהן אינם אנושיים בלבד, מחייבת אותנו למצוא דרך לשלב בשיחה את קולותיהם של בעלי החיים הלא-אנושיים וגם את הקולות של הצמחים, של האדמה ושל תופעות הטבע השונות.