-
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
מסה – מבטים פמיניסטיים
₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view -
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
מסה – עד בוש
₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view -
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
מעצר לתקופה בלתי מוגבלת
₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view -
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
נוסטלגיית שואה: עיון מחודש בטראומה ובנוסטלגיה לאור המקרה של "פיצה באושוויץ"
הנוסטלגיה משרתת את הצורך לראות את העבר באור חיובי, צורך הנובע ממצבנו בהווה ומנותק מאופיו האמתי של העבר. על פי השקפה זו, הנוסטלגיה בוראת מחדש את העבר מתוך הכמיהה אליו. אם כן, נראה שקל יותר לצבוע בצבעים חיוביים עבר נעים ולא עבר עגום. הנוסטלגיה איננה אשליה גמורה. היא יוצרת חיבור יצירתי אל העבר ואינה מתעלמת מזיכרונות ממשיים.
פעולתה היצירתית של הנוסטלגיה איננה אפשרית כמעט אל מול עבר טראומתי שאינו מותיר מקום לזיכרונות טובים. התגובה לעבר כזה עשויה להיות אבל או סרקזם. דומה שהסרקזם מנוגד לנוסטלגיה מפני שהוא יוצר מבט מרוחק שנוטה למוסס את הכמיהה התמימה, הפוזיטיבית של הנוסטלגיה. מכאן עולות אפוא שתי מסקנות: (א) אי-אפשר להתבונן בעבר טראומתי בנוסטלגיה; (ב) סרקזם אינו יכול להתקיים בכפיפה אחת עם נוסטלגיה.
עם זאת, דומה כי הנוסטלגיה המוצגת בסרט פיצה באושוויץ (ישראל, 2008) סותרת את שתי המסקנות. היא מופנית כלפיי עבר טראומתי ומעורבת בסרקזם ובהומור שחור. מאמר זה שופך אור חדש על מושג הנוסטלגיה כדי לנסות ולהבהיר אתת משמעות המונח "נוסטלגיית שואה" (הנזכר בסרט עצמו).₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view -
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
על הפּוסחים: "יַהְנְדֶס לֹא לִשְׁכֹּחַ"? עיון במילה אחת של אבות ישורון
המאמר בוחן את השימוש שעשה אבות ישורון, בשירה ובפרוזה, במילת היידיש יַהְנְדֶס, את ההסברים שנתן לה ואת המשמעויות שייחס לה, ואת התפקיד שמילאה בפולמוס שהתפתח סביב שירו "פֶּסַח עַל כּוּכִים" ושירים אחרים פרי עטו. הוא סוקר את שימושיה הספרותיים והדיבוריים בתרבות יידיש, ומציג את האופן שהדיון באטימולוגיה שלה ייצג השקפות תרבותיות ואידיאולוגיות (המסוות עצמן לעתים כמחלוקות כמו-מדעיות). בחינה זו מאירה באור חדש גם את שימושיו הפואטיים של ישורון במונח פנים-תרבותי מובהק זה, ומצביעה על קשרים בין ההיסטוריה הסבוכה של המילה והדיונים בה ובין האופנים ששימשה את ישורון בתביעתו המוסרית והרגשית להכיר בנכּבּה הפלסטינית כ"שואה יהודית".
המאמר סוקר את העניין העקבי שגילה דב סדן במילה מסוימת זו מתוך הבנתו את ההקשר התרבותי הרחב של דיונים כמו-בלשניים במקורותיה ובקורותיה. סדן חשף כיצד אטימולוגיה שגויה ו"נאורה" של המילה הזו שימשה השקפות משכיליות ועיצבה אותן, ואף השפיעה על ש"י עגנון. סדן לחם בפרשנויות כאלה של המילה מתוך עמדה תרבותית של פלורליזם פרטיקולרי הנתון בין יידישיזם לציונות. המחבר מראה כיצד דווקא עיסוק שיטתי זה של סדן, העושה אותו למקור רב ערך ועתיר תובנות בנוגע למילה זו ולהיסטוריה האינטלקטואלית שלה, מדגיש את שתיקתו בעת פולמוס "פֶּסַח עַל כּוּכִים" ולאחריו, והופך אותו לנמען המתעלם והנעלם של תביעותיו הפואטיות והמוסריות של ישורון.₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view -
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
על התהוות הגוף המזרחי
₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view -
הוסף לעגלת הקניותQuick view
פוסט גוש אמונים: על אמונה, גאולה ומשיחיות בהתנחלויות הגדה המערבית
רבות נכתב על הקשרים המהותיים בין מעשה ההתיישבות לבין תיאולוגיה משיחית בהתנחלויות בגדה המערבית. בתיאולוגיה זו, שמזוהה במיוחד עם גוש אמונים, הגאולה נקשרת לחיבור פיזי בין היהודים וארץ ישראל, חיבור בעל משמעויות מטפיזיות שאמור להניע את ההיסטוריה אל עבר מימושה הסופי. כיום יש בקרב אוכלוסיית המתנחלים האמוניים מגוון גישות משיחיות העוסקות, בין היתר, במשמעות הגאולה ובקשריה לאדמה ולמדינת ישראל. גוש אמונים חדל להתקיים כתנועה מאוחדת בתחילת שנות השמונים, אולם הוא שרד כמושג המתייחס לאוכלוסיית המתנחלים האמוניים בכללותה. מאמר זה, המבוסס על מחקר אתנוגרפי, מפנה את תשומת הלב לשינויים עכשוויים בקרב מתנחלים אמוניים. על ידי סקירה של תצורות שונות של משיחיות בקרב מתנחלים, המאמר טוען כי המשיחיות נותרה כוח מרכזי במפעל ההתנחלויות, אך היא מגוונת יותר מבעבר. לבסוף, המאמר מעלה את אפשרות צמיחתה של משיחיות פוסט-ציונית בקרב מתנחלים.
הוסף לעגלת הקניותQuick view -
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
תיקון בשלט רחוק: אמביוולנטיות פוסטקולוניאלית ונוסטלגיה ציונית במסע של "כוכב נולד" להודו
המאמר דן במסעה של תוכנית הריאליטי "כוכב נולד" להודו במטרה לאתר כישרונות מוזיקליים בקרב התרמילאים הישראלים. הודו מוצגת בתוכנית כמרחב אמביוולנטי המשקף מאפיינים מסוימים של הנרטיב האוריינטליסטי המסורתי, אך מסונן דרך פילטר של מודעות עצמית, אירוניה ורפלקסיביות המשמש לכאורה כחיסון מפני אותו נרטיב עצמו. מבחינה מרחבית, הודו מובנית כ"אחר" האולטימטיבי: פרימיטיבית, לא מפותחת ומזוהמת. אולם מבחינת ציר הזמן, ייצוגים אוריינטליסטיים "חיוביים" כגון פשטות ו"אותנטיות" מייצרים כמיהה נוסטלגית. הם משקפים לכאורה את הציונות ההגמונית בטרם השתבשה ובכך משרתים את הפרויקט של "כוכב נולד" שתכליתו לייצר מודל של לאומיות מסחרית רגשנית. מתוך הדיאלקטיקה של דחייה ומשיכה נבנה אפוא דגם היברידי של נוסטלגיה ציונית העושה שימוש במרחב ההודי ובפרקטיקות של תיירות ניאו-ליברלית כדי להגדיר את הזהות הישראלית.
₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view -
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
1982: חוק יוסד: כבוד האדם וחירותו
₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view -
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
1984: אבי פיטשון
₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view -
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
1985: 'ארבאייט מאכט פראיי מטויטלנד אירופה'
₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view -
גישה חופשיתהוסף לעגלת הקניותQuick view
1986: דנה אינטרנשיונל
₪20.00חינם!הוסף לעגלת הקניותQuick view
- ראשי
- על אודות
- גיליונות קודמים
- גיליון 57 | חורף 2023
- גיליון 56 | קיץ 2022
- גיליון 55 | חורף 2021
- גיליון 54 | קיץ 2021 | דרום
- גיליון 53 | חורף 2020
- גיליון 52 | הימין החדש
- גיליון 51 – בעלי חיים
- גיליון 50 | חורף 2018
- גיליון 49 | חורף 2017
- גיליון 48 | קיץ 2017
- גיליון 47 | חורף 2016 – ההתנחלויות: פרספקטיבות חדשות
- גיליון 46 | קיץ 2016
- גיליון 45 | חורף 2015
- גיליון 44 | קיץ 2015 – הודו / ישראל
- גיליון 43 | סתיו 2014
- גיליון 42 | אביב 2014
- גיליון 41 | קיץ 2013
- גיליון 40 | קיץ 2012 – השואה והדיסציפלינות
- גיליון 39-38 | חורף 2011
- גיליון 54 | קיץ 2021 | דרום
- גיליון 55 | חורף 2021
- גיליון 56 | קיץ 2022
- גיליון 37 | סתיו 2010
- גיליון 25 | סתיו 2004 – ארוטיקה ופריון
- גיליון 11 | חורף 1997
- גיליון 57 | חורף 2023
- הנחיות להגשת כתבי יד
- רכישת מינוי
- חיפוש מתקדם
- צרו קשר